תא"ק 52809-09-14 עיריית ראשון לציון לציון נ' זיגלבוים

בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה כספית שהגישה המשיבה בסדר הדין המקוצר, בגדרה עתרה לחיוב המבקש בתשלום חוב ארנונה שהוטל על נכס המצוי בתחומה המוניציפלי, בהיותו בעל השליטה בחברה שהחזיקה בנכס בפועל.

העובדות הרלוונטיות וטענות הצדדים

1.המשיבה, רשות מקומית כמשמעה בפקודת העיריות, הגישה כנגד המבקש תביעה כספית על הסך של 110,475 ₪, בגין חוב ארנונה שהוטל על נכסים ברח' שד' בן גוריון 4 ראשון לציון (להלן: "הנכס") בתקופה שמיום 1.5.2012 ועד 8.8.2013. על פי רישומי המשיבה, המחזיקה הרשומה בנכס הינה חברת קפסולה טקסטיל בע"מ (להלן: "החברה"), אשר 100% ממניותיה מוחזקות בידי המבקש, המשמש בה אף כמנהל ו/או כדירקטור. משהפסיקה החברה פעילותה ולא שילמה את חוב הארנונה, הוגשה התביעה דכאן כנגד המבקש, על פי הוראות סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג-1992 (להלן: "חוק ההסדרים במשק המדינה").

2.המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן כנגד התביעה. לטענתו, לא מתקיימים התנאים הקבועים בחוק ההסדרים לחיובו אישית – החברה לא הפסיקה פעילותה, לא החזיקה בנכס בתקופה הרלוונטית, לא היו לה כל נכסים אלא אך חובות, וממילא - בהעדר נכסים – הרי שלא הועברו כל נכסים למבקש או לצד שלישי. משכך, לטענתו דין התביעה להידחות על הסף, ולא כל שכן יש לקבל את בקשת הרשות להתגונן.

דיון

3.בית המשפט ייעתר לבקשת רשות להתגונן באם מצא כי ישנם סיכוי הגנה, ולו זו קלושה, ר' לכך ההלכה כפי שסוכמה בע"א 3300/04 צול ניהול פרוייקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (פורסם בנבו, ס' 18 לפסק הדין). בקשת הרשות להתגונן הינה משוכה טרומית, ועל כן הנטל על המבקש להתגונן הוא קל - כל אימת שיש בתצהיר להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, הבקשה תתקבל (ע"א 248/89 החברה הכללית למוזיקה נ'Warner , פ"ד מו(2)273, 277). בשל הפרת האיזון הדיוני במסגרת סדר הדין המקוצר, בית המשפט לא ישקול שיקולי מהימנות ואך יבדוק האם טענות ההגנה, שהינן בחזקת אמת, יכולות להקים הגנה בפני התביעה. הבקשה תידחה רק מקום בו הוכח כי אין כל סיכויי הגנה, או באם גרסת המבקש קרסה לאחר חקירה נגדית, ר' לכך ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 25.11.93).  

4.המחלוקת הנטושה בין הצדדים הינה ביחס לתחולת סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה, המאפשר גביית חוב ארנונה של תאגיד שהפסיק פעילותו מבעל השליטה של התאגיד, מקום בו מדובר בנכס שאינו משמש למגורים, מוחזק על ידי חברה פרטית שאינה דיירת מוגנת, ובהתקיים התנאים המנויים בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

סעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, שכותרתו גביית מס בנסיבות מיוחדות, קובע מספר חזקות, שזו הרלבנטית לענייננו, סעיף 119א(א)(3), מורה, כי באם נותר חוב מס שלא שולם והחברה הפסיקה פעילותה "יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס", אלא אם הוכח אחרת בידי בעל השליטה.

5.לצורך פרשנות הסעיף והחזקות המנויות בו, שומה להבין מטרת החקיקה ותיקון החוק. סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה תוקן במסגרת הצעות חוק הממשלה - 64 מיום 3/11/2003. מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי התיקון נדרש בשל כך ש"בשנים האחרונות הולך וגדל הגירעון בתקציבי הרשויות המקומיות. מצב עניינים זה מביא לפגיעה בתפקודן השוטף ומקשה על אספקת שירותים בסיסיים לתושבים... מאחר שכל הרשויות המקומיות נסמכות על תקציב המדינה במתן השירותים הייעודיים לתושבים בנושאי חינוך ורווחה ומרביתן אף זכאיות למענק איזון ממשרד הפנים. קושי בתפקודן בשל הגירעון התופח מתגלגל במרבית המקרים לפתחה של הממשלה אשר נאלצת לממן הסדרי הבראה שונים באמצעות תקציבה....מטרת פרק זה היא מתן כלים לפיקוח לבקרה ולניהול פנימיים וחיצונים אשר יובילו לניהול תקציבי תקין יותר ברשויות המקומיות, מתוך מגמה למנוע מבעוד מועד היווצרות הגירעונות וגילגולם לפתחו של תקציב המדינה."

הנה כי כן, פרשנות תכליתית ראויה של סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה צריכה שתהא תוך הבנה כי "הרמת המסך הסטטוטורית" המתבקשת הינה הגנה על כספי הציבור בכללותו, וזאת בשונה מהרמת מסך בין חברות או גופים פרטיים.