תא"ק 52807-05-13 בנק הפועלים בע"מ נ' אדם - פרסום אי.אם.סי.אם בע"מ ואח'

1.המבקשת 1 ניהלה חשבון אצל המשיב, והמבקשים 2-4 ערבו למילוי התחייבויותיה לפי תנאי ניהול החשבון וכתבי הערבות עליהם חתמו. ביום 5.6.2013 הוגשה תביעה (מתוקנת) נגד המבקשים בגין יתרת חובה בחשבון ובגין יתרת הלוואה שלא נפרעה. ביום 16.9.2013 ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד המבקשים 2 ו-4, ביום 2.10.13 ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד המבקשת 3, וביום 15.10.13 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המבקשת 1.

בפני בקשת המבקשים לבטל את פסקי הדין (להלן: ,הבקשה").

2.הבקשה הוגשה ביום 4.11.13 עבור כל המבקשים, וכשהיא נתמכת בתצהיריהם ובתצהיר הגב' אסתר ביטון, מזכירת ב"כ המבקשים (להלן: "המזכירה").

בבקשה נטען כי המבקש 2, שהינו גם הבעלים והמנהל של המבקשת 1, קיבל את התביעה ומסר אותה לטיפול עו"ד מלכה, שהיה אמור להגיש כתב הגנה. רק לאחר שניתנו פסקי הדין, נודע למבקשים שכתב הגנתם לא הוגש מחמת טעות משרדית אצל בא-כוחם. המזכירה הצהירה כי בטעות רשמה את המשימה להגשת כתב ההגנה ליום 1.12.13 במקום ליום 1.9.13. המבקשים לא התייחסו בבקשתם, כלל ועיקר, לסיכויי הצלחתם בהליך, קרי: מהות הגנתם.

3.הדיון במעמד הצדדים התקיים ביום 22.5.14. ב"כ המשיב הודיעה כי היא מוותרת על חקירת המצהירים. במהלך סיכומיו ביקש ב"כ המבקשים אפשרות להגיש תצהירים מתוקנים ובהם התייחסות להגשת המבקשים. לטענתו, קיבל בתדהמה את פסקי הדין, ופנה מיד, אמוציונאלית, להגיש בקשה לביטולם, ולא שקל את הצורך לפרט את טעמי ההגנה וסיכויי המבקשים בהליך.

ב"כ המשיב התנגדה לתיקון, בטענה כי פנייה זו נעשית מאוחר, למרות שבתגובת המשיב לבקשה צוין העדר התייחסות לטיעוני ההגנה במפורש. לשיטתה, מיד עם קבלת התגובה, היה על המבקשים לפנות בבקשה לתיקון בקשתם, ולמנוע את ההוצאות שנגרמו בשל הצורך להתייצב לדיון. בכל מקרה, טענה כי מתן אפשרות לתיקון הבקשה, צריך להיות, לכל היותר, מלווה בהפקדת מלוא סכום התביעה בבית המשפט.

4.שקלתי את טענות הצדדים לעניין תיקון הבקשה. איני סבורה כי בתיקון הבקשה יש משום מקצה שיפורים להגשת בקשות רשות להגן באיחור. המדובר בבקשה לתיקון בקשה לביטול פסקי הדין שניתנו בהעדר הגנה, ושומה על המבקש להיכנס, במסגרתה, לסיכויי הצלחתו בהליך (שאחרת אין טעם בביטול פסק הדין). מלכתחילה הייתה אמורה הבקשה להיות מוגשת כראוי. ההלכות לעניין ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט, הן ידועות ומושרשות היטב. חייבת להיות בבקשות אלה התייחסות מפורשת וכפולה: הן לטעמים שהביאו למחדל; והן לסיכויי הצלחת המבקש בהליך אותו הוא מבקש לבטל.

ראו לעניין זה, למשל: ע"א 2503/11 עיזבון המנוחה בועז בתיה ז"ל ואח' נגד בנק אוצר החייל בע"מ; ע"א 5000/92 בן ציון נגד גורני ואח'; רע"א 8646/04 כריים נגד מנהל מקרקעי ישראל ואח'.

משלא נעשה הדבר מלכתחילה, היה מקום להזדרז ולהגיש בקשה לתיקון הבקשה, עם קבלת התגובה, שם התייחסה ב"כ המשיב להעדר טענות לגוף המחלוקת בצורה ברורה, ואף ביקשה לדחות את הבקשה על רקע העדר הגנה ממשית. העובדה כי ב"כ המבקשים התעכב לפני שביקש את התיקון, עד מועד הדיון, עומדת לרועץ למבקשים, משום שבעצם קיום דיון במעמד הצדדים, נגרם נזק רב: הן לצד שכנגד והן לזמנו היקר מאד של בית המשפט, שנאלץ לנהל הליך סרק. בעל דין שומה עליו להיזהר משנה זהירות בזמנו של הצד שכנגד ושבזמנו של ביתה משפט. ברי, כי לו הייתה מוגשת, בזמן וטרם הדיון, בקשה לתיקון הבקשה, לא היה הדיון נערך, ולא היה נגרם נזק זה.

5.מאידך, שמתי לנגד עיני את משמעות דחיית הבקשה לתיקון. אם לא תינתן למבקשים הזדמנות לשטוח הגנתם (ככל ובפיהם כזו) יעמדו כנגדם פסקי דין לתשלום סכומי כסף ניכרים, מבלי שהתאפשר להם, מטעמים שבפרוצדורה, לקבל את יומם בבית המשפט. תוצאה זו היא בלתי סבירה ונוגדת את תחושת הצדק הבסיסית. זאת, במיוחד כאשר את הנזק שנגרם ניתן לרפא בחיוב בהוצאות.