תא"ק 52107-02-15 גבעון נ' גדעון ואח'

1.עניינה של התביעה שלפניי תביעה לתשלום שכר טרחת עו"ד בהתאם להסכם שכר טרחה שנחתם בין בעלי הדין. בתמצית, התובע ייצג את הנתבעים בתביעה נזיקית שהגישו בגין מחלה ממנו סובלים ילדיהם. הדיון בתביעה פוצל לשאלת החבות והנזק. עם מתן פסק הדין בשאלת החבות הגיש התובע בשם הנתבעים ערעור לבית המשפט העליון, במסגרתו הוגשו גם עיקרי טיעון. מאוחר יותר ניתן בערכאה הדיונית פסק דין בשאלת הנזק, והתובע הגיש בשמם של הנתבעים ערעור גם בעניין זה, אשר אוחד עם הערעור הקודם. בשלב זה נטען כי הנתבעים הודיעו לתובע על החלפת הייצוג וההליך בבית המשפט העליון המשיך באמצעות ייצוג התובעים על ידי עורך דין אחר. השאלה העומדת במחלוקת בין בעלי הדין היא האם התובע זכאי לשכר טרחה מתוך סכום הפיצויים שנפסק לטובת הנתבעים בערעור בבית המשפט העליון.

2. אין מחלוקת כי נחתמו בין בעלי הדין שני הסכמי שכר טרחה. לטענת התובע, בהתאם להסכם שכר הטרחה זכאי הוא לקבל 25% מסכום הפיצויים שהוגדלו במסגרת פסק דינו של בית המשפט העליון. לחלופין נטען כי התובע זכאי לסכום התביעה כשכר ראוי על עבודתו או כפיצוי על הפרת הסכם שכר הטרחה על ידי הנתבעים.

3.הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן. בבקשה נטען כי הסכם שכר הטרחה קבע כי שכרו של התובע יעמוד על 25% מסכום הפיצויים שייפסק לטובת הנתבעים, וכי סכום זה כולל גם את ערכאת הערעור. הנתבעים נסמכים בעניין זה על האמור בהסכם השני שנחתם בין הצדדים, ובו נכתב, בין היתר, כך: "במידה ויהיה ערעור, הסכום לעיל [25%] כולל את ערכאת הערעור, אך במידה והצד שכנגד יחויב בהוצאות ובשכ"ט עו"ד, [התובע] יקבל אותם". לטענת הנתבעים, הסכם זה החריג את ערכאת הערעור, וכל שנקבע בו הוא שהיה ויוגש ערעור יהיה התובע זכאי לקבל הוצאות ושכר טרחת עו"ד – היה והצד שכנגד יחויב בהם.

4.הנתבעים העלו בבקשת הרשות להתגונן שורה של טענות נוספות. כך, נטען כי התובע קיזז את מלוא שכר טרחתו, בשיעור של 25%, מסכום הפיצויים שנפסק בבית המשפט המחוזי, ואף כלל בסכום זה הוצאות שהוצאו במסגרת תביעה קודמת שהגיש בשם הנתבעים. לטענת הנתבעים, התובע לא היה רשאי לקזז סכום זה, שלא נכלל בהסכם שכר הטרחה. כמו כן טענו הנתבעים כי התובע הוא זה שהודיע לנתבעים שאינו מעוניין להוסיף לייצגם, וכי עם החלפת הייצוג סירב התובע להעביר לנתבעים את מלוא המסמכים בעניינם והתנה את העברת החומר בהמצאת כתב התחייבות מטעם עורך הדין החדש לפיו ישולם לו שכר טרחה ככל שיוגדל סכום הפיצויים בערעור. הנתבעים הוסיפו כי מעורבותו של התובע בהליך הערעור הייתה מינימלית, וכי על אף שהודעת הערעור והסיכומים הוגשו על ידו, בפועל הגיש עורך הדין החדש סיכומים חדשים. לסיום, הנתבעים טענו כי התובע התרשל בניהול ההליך בבית המשפט המחוזי.

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשת הרשות להתגונן. יוער כי לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשת התובע לקבוע דיון לשם חקירת המצהירים, וזאת בהתאם לסמכותי לפי סעיף 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כידוע, בשלב זה של בקשת רשות להתגונן בית המשפט אינו בוחן את נכונות טענות המבקשים או את האפשרות להוכיח את טענותיהם. די בכך שיועלו על ידי המבקשים טענות אשר הוכחתן תאפשר להם להתגונן מפני התביעה, ולוּ בדוחק, כדי שתינתן להם רשות להתגונן. בעניין שלפניי, השאלה המרכזית שתצריך בירור בהליך העיקרי נוגעת לפרשנות מערכת ההסכמים שבין הצדדים, והאם עולה ממנה כי התובע זכאי לשכר טרחה בשיעור של 25% גם מהפיצויים שנפסקו בערכאת הערעור אם לאו. עוד תתברר בהליך העיקרי הטענה החלופית של התובע ולפיה הוא זכאי לשכר ראוי על עבודתו במסגרת הערעור לבית המשפט העליון, ובשים לב לטענות הנתבעים גם בהקשר זה. בשני עניינים אלה עומדות זו מול זו טענות בעלי הדין, והן תתבררנה בהליך העיקרי.

6.לפיכך, משמצאתי כי הנתבעים העלו טענות הגנה המצדיקות מתן רשות להתגונן, אני נעתרת לבקשה. בשל סכומה תידון התביעה בהליך של סדר דין רגיל. תצהירי הנתבעים ישמשו כתב הגנה.

7.המזכירות מתבקשת להעביר את התיק לעיונה של עו"ד נורית לוי, לבחינת התאמה להליך מהו"ת.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ו, 15 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: