תא"ק 5203-99 עירית ירושלים נ' וגיהה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

1. המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה לתשלום חוב ארנונה.

2. בשנת 2000 ניתן כנגד המבקשת פסק דין בהעדר הגנה. על-פי רישומי המשיבה, פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה, על-פיו הומצא כתב התביעה לאחיה של המבקשת ביום 10.4.2000.

3. המבקשת עותרת לביטולו של פסק הדין. בתצהירה התומך בבקשה טוענת המבקשת כי מעולם לא קיבלה את כתב התביעה או העתק מפסק הדין. לטענת המבקשת, נודע לה על קיומו של פסק הדין, לאחר שביקשה לצאת לירדן מספר ימים לפני הגשת הבקשה.

4. לגופה של התביעה, טוענת המבקשת, כי התגוררה יחד עם בעלה בדירה נשוא החוב מספר חודשים בלבד, שכן הבניין בו נמצאת הדירה אותה שכרו, נהרס. בעקבות ההריסה פנתה המבקשת למשיבה והודיעה לה על כך, והמשיבה אמרה כי תשלח סוקר מטעמה לבדוק זאת. מאז לא קיבלה המבקשת הודעה כלשהיא ועל כן סברה, כי העניין טופל כראוי. לפיכך, טוענת המבקשת כי אינה חייבת למשיבה דבר.

5. המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת, כי פסק הדין ניתן בחודש יוני 2000, היינו לפני 15 שנה. תיק ההוצאה לפועל נשוא פסק הדין נסגר בשל חוסר מעש. חוסר המעש נבע מכך שכתובת המגורים של המבקשת, אשר היתה ידועה למשיבה, היא כפר עקב. מיקום זה מנע אפשרות של נקיטת הליכי גבייה פעילים מסיכונים בטחוניים.

6. כן טוענת המשיבה כי על-פי רישומיה, כתב התביעה הומצאה לאחיה של המבקשת בשם מחמד ביום 10.4.00, והאזהרה בתיק ההוצאה לפועל נמסרה למבקשת ביום 24.10.02.

7. בתשובה טוענת המבקשת, כי מקריאת תגובת המשיבה עולה כי אינה מתנגדת לביטולו של פסק הדין. עוד טוענת המבקשת, כי התובעת מנהלת נגדה תביעה נוספת בגין אותו חוב ארנונה בת.א. 710671. כן נטען כי לנוכח העובדה כי המשיבה אינה מצליחה לאתר את המסמכים בתיק לרבות אישורי המסירה, יש להורות על ביטול פסק הדין.