תא"ק 5169-04-15 מלונות דן בע"מ נ' דנינו

ביום 6.9.2015 ניתן פסק דין בהעדר הגנה.

מהבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה עולה כי כתב התביעה נמסר למבקש באמצעות אשתו ביום 17.4.2015. עוד עולה מהבקשה לפסק דין בהעדר כי לאחר שבוצעה ההמצאה, אשת המבקש יצרה קשר עם המשיבה בניסיון להגיע להסדר פשרה בטענה כי בעלה מצוי במאסר והצדדים ערכו מו"מ קצר אשר במהלכו נותק הקשר כליל בין נציגת המשיבה לאשת המבקש והיא לא השיבה לפניותיה עוד.

בתיק לא הוגש כתב הגנה או כל בקשה אחרת מטעם המבקש.

מהבקשה לביטול פסק דין אני למד כי המבקש היה בכלא מיום 23.11.2014 ועד ליום 22.2.2016, כששחרורו המנהלי היה ביום 22.9.2015. לטענתו ההזמנה לדין התקבלה על ידי הוריו ואלו לא הודיעו לו כלל על התביעה.

אשר לטענות המשיבה בכל הנוגע לביצוע המסירה לאשתו של הנתבע ולמו"מ שנוהל משיב כי הוא רווק, לא התחתן מעולם, ועל כן לא ברור למי בדיוק מסרו את כתב התביעה ועם מי ניהלו מו"מ. יתרה מזאת, גם לפי שיטת המשיבה הרי שידעה כי הוא נמצא בכלא ועל כן לא ברור מדוע לא בוצעה המסירה לידיו בכלא.

המשיבה בתגובתה מאשרת כי כתב התביעה נמסר לאביו של המבקש, וזאת בניגוד לאמור בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. לטענתה שוחחו עם המבקש טרם הוגשה התביעה ומכתב ההתראה הראשוני התקבל אצל המבקש ועל כן מבקשת להעדיף את כלל הידיעה על כלל ההמצאה.

בחנתי את טענות הצדדים ומצאתי כי לא הוצגה בפניי כל הוכחה כי המבקש ידע על התביעה. העובדה כי נציג מטעם המשיבה שוחח עם המבקש טרם הגשת התביעה וכי ההתראה בטרם הוגשה התביעה הומצאו לידי המבקש אינה מעידה כי ידע על התביעה עצמה. המו"מ אשר נערך, לכאורה, לאחר הגשת התביעה נעשה מול אישה בשם "ליאת" אשר נטען כי היא אשתו של המבקש כאשר בפועל לא ברור מי זאת אותה ליאת ומה הקשר שלה למבקש. אין מחלוקת כי המבקש שהה בכלא זמן ממושך והמשיבה אף ידעה על כך לאחר שהגישה את התביעה. לפיכך לא מצאתי לנכון לקבל את הטענה כי יש להעדיף את כלל הידיעה על כלל ההמצאה שכן לאחר שנודע למשיבה על היות המבקש בכלא היה עליה לפעול לבצע את המסירה ישירות אליו.

מכל המקובץ אני קובע כי לא בוצעה מסירה כדין והמבקש לא היה מודע לתביעה.

אשר לסיכויי הגנתו של המבקש, מצאתי כי יש מקום לבדוק את טענותיו של המבקש שעה שההזמנה ואמצעי התשלום לא על שמו של המבקש.