תא"ק 51287-11-14 קאש אנד כארי שרותי מזון בע"מ נ' מעוף הדרכה נתניה 2009 בע"מ ואח'

ביום 13.101.5 ניתן תוקף של החלטה להסכמה הדיונית שהושגה בין הצדדים לגבי הסדר הפינוי של המושכר ותיקון התביעה הכספית, בין היתר נקבע בהסכם שדמי הניהול המגיעים לתובעת הינם 14.5 ₪ למ"ר בצירוף מע"מ, צמוד למדד, ששטח המושכר ברוטו הינו 767 מ"ר וסוכם שהתובעת תגיש כתב הגנה מתוקן בגין הסכומים המגיעים לה מהנתבעים על פי הסכם שכירות עד לפינוי בפועל, וכן חיובים שנכללו בתובענה הכספית או חיובים חדשים כגון חשמל ומים על בסיס דמי השכירות של 54.3 ₪ למ"ר, ודמי ניהול 14.5 ₪ למ"ר, בצירוף מע"מ וריבית במכפלת 767 מ"ר.

כן הוסכם שהתובעת תהיה מנועה לכלול בסכום התביעה המתוקנת פיצוי מוסכם בגין איחור בפינוי, דמי שימוש בממ"ד, פיצוי בגין אובדן השקעה או הכנסה הנובע מהפינוי. סוכם שהנתבעים יהיו מנועים מלטעון לפיצוי בגין אובדן השקעה הכנסה הנובע מפינוי מוקדם, אך יוכלו לטעון לפיצוי בגין הוצאות התאמה.

ביום 15.12.15 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן, וביום 2.2.16 הגישה בקשה למתן פסק דין ולחילופין פסק דין חלקי בטענה שהנתבעים לא הגישו כתב הגנה מטעמם למרות שכתב התביעה נמסר להם ביום 16.12.15 והיה עליהם להגיש את כתב ההגנה עד יום 15.1.16. מפרטת התובעת שביום 19.1.16 נענתה התובעת לבקשת הנתבעים לארכה להגשת כתב ההגנה עד יום 30.1.16 אך לא הוגש כתב הגנה גם אז.

טוענת התובעת שמכיון שבפועל בתיק בית המשפט מונחת הבקשה לרשות להתגונן, אשר הוגשה ע"ס 535,492 ₪ בלבד , אשר עניינם דמי הניהול , שטח המושכר ודמי השכירות, ובנוסף טענת קיזוז שהנבעת בהתאם להסכם אינה רשאית להעלות ומכיוון שהצדדים הגיעו להסכם לגבי שטח המושכר ודמי הניהול, יש ליתן פסק דין על מלוא סכום התביעה.

לחילופין טוענת התובעת, שכיוון שהבר"ל מתייחסת לתביעה לפני תיקונה, הרי אין כתב הגנה לגבי הסכום המבוקש בתביעה המתוקנת ולכן יש ליתן פסק דין ע"ס 631,241 ₪.

הנתבעים בתגובתם טענו כי אחרו בהגשת כתב הגנה עקב עומס במשרד, ומדובר בתביעה ארוכה ומפורטת והם פועלים להגשת פסק דין.

התובעת בתשובתה טוענת שלאור העובדה כי הנתבעים לא מכחישים את טענותיהם ואף לא צרפו תצהיר יש ליתן פסק דין.

ביום 15.2.16 קבעתי שככל שלא יותר לנתבעים להגיש כתב הגנה הבר"ל ישמש כתב הגנה , וביום 16.2.16 הוגש כתב הגנה מתוקן.

התובעת הגישה בקשה לעיון חוזר בתשובתה לאור העובדה שאין כל טענה של ממש מצד הנתבעים כהגנה מטעמם או נסיון להבהיר מדוע ההסכמה הדיונית אינה מונעת מהם מלטעון לשימוש בבר"ל כהגנה ובטענה שהתובעת זכאית לפסק דין על פי התביעה המתוקנת.

הנתבעים טענו שיש לדחות את הבקשה כיוון שאין הליך של עיון חוזר, והגם שכתב ההגנה המתוקן הוגש באיחור של כשבועיים (לאחר הארכה עד ליום 31.1.16) ומדובר בזמן קצר.

כתב ההגנה המתוקן הוגש באיחור, אך לא היה בכך לפגוע במועד הדיון, האיחור הינו של שבועיים בלבד ואין כל סיבה ליתן פסק דין בהעדר כתב הגנה כאשר כתב ההגנה בתיק.