תא"ק 5102-04-16 דרור נ' גיגי

לפניי בקשה מטעם התובע ליתן פס"ד בהעדר בקשת רשות להתגונן כנגד הנתבע, ובקשה נגדית מטעם הנתבע לארכה (נוספת) להתגוננות.

לצורך הבנת הדברים ראוי תחילה לסקור את ההליכים העיקריים עד כה.

• ביום 7.4.16 התובע הגיש כתב תביעה נגד הנתבע. מדובר בתביעה כספית ע"ס 12,373 ₪ בסדר דין מקוצר. עילת התביעה היא השבת כספי פיקדון שהופקדו כערבון ע"י התובע בחשבון הנתבע שהינו עו"ד שייצג את התובע, במסגרת ערעור שהוגש לביהמ"ש במחוזי בת"א בתיק 23670-10-10 (להלן: ההליך הקודם").

  לכתב התביעה צורפו המסמכים הבאים:

  • הודעת מזכירות מההליך הקודם מיום 14.1.16 המודיעה על העברת כספי הפיקדון לנתבע + אסמכתא על העברה.

  • שני מכתבי דרישה מטעם התובע לנתבע להשבת הכספים מתאריכים 17.1.16 ו-9.3.16.

• ביום 26.5.16 הנתבע הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן עד ליום 23.6.16 )להלן: "הבקשה לאורכה הראשונה"). באותו היום ניתנה החלטה המורה על המבקש למסור כדין תוך 3 ימים עותק מכל מסמכי הבקשה +החלטתי לידי התובע שיגיב לבקשה תוך 3 ימים מיום המסירה עם עותק שיימסר במסירה כדין לנתבע שיגיש תשובתו תוך 3 ימים מיום המסירה. כאשר בנוסף, מי מהצדדים שיבקש מביהמ"ש ליתן החלטה בהיעדר תגובה או תשובה הוא יואיל לצרף לבקשתו אישור המסירה לצד שכנגד ויראה שחלף המועד הרלוונטי.

• ביום 7.6.16 התובע הגיש נגד הנתבע בקשה למתן פס"ד בהעדר בקשת רשות להתגונן במועד או לחילופין בקשה לדחות את בקשת הנתבע לדחיית הגשת בקשת הרשות להתגונן. כפי הנטען, התובע לא קיבל לידיו במסירה כדין את בקשת הנתבע להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן אלא גילה זאת רק לאחר עיון בנט המשפט . באותו היום ניתנה החלטה המורה תחילה על הגשת תגובה כנדרש לפי החלטתי מיום 26.5.16.