החלטה בענין זכות עיון של צדדי ג' בתיק בית המשפט

לפני בקשה לעיון בתיק בית המשפט. הבקשה הוגשה ע"י צדדי ג' שאינם צד להליך המקורי.

המבקשת היא בעלת מניות בחברת בי די אס קראון בע"מ, ( להלן :"החברה"), אשר מר גריגורי גורטובוי נתבע 5 בתיק, המחזיק בה על פי הנטען , באמצעות שרשרת של חברות אותן רכש מאת המשיב 5 אלכסנדר גרנובסקי. הן גריגורי גורטובוי והן המשיב 1 ישראל יוסף שניאורסון, נעצרו ונחקרו ע"י רשויות ני"ע בחשד לשימוש בלתי חוקי בכספי החברה.

המבקשת ובעלי מניות נוספים מעורבים בהליכים אחרים מול הנתבעים, לרבות הליכים בבית משפט זה, ומשכך עותרת המבקשת כי יותן לה לעיין במסמכים המצויים בתיק , העשויים לשיטתה לשפוך אור על התנהלותם של המשיבים השרשרת החברות, באופן שיהא בו לתרום לבירור ההליכים האחרים התלויים ועומדים בין הצדדים.

נדרשה עמדת הצדדים הישירים לתיק.

ISRAEL 18 B.V. ( המאוגדת בהולנד) המשיבה 4 לבקשת העיון ומר גריגורי גורטובוי הביעו התנגדותם לבקשה.

לדידם ההליך הנוכחי אינו נוגע כלל לחברה המבקשת אלא לחברה אחרת, פלטיניום, שאין בהתנהלותה דבר כדי לשפוך אור על התנהלות בקשר עם המבקשת.

התובעת בתיק זה, חברת ARLECCHINO LP (המאוגדת בבריטניה) לא הביעה עמדה בבקשה והשאירה את ההכרעה בה לשיקול דעת בית המשפט.

ישראל יוסף שניאורסון, קיבל לידיו את הבקשה, וכפי שהודיעה המבקשת בהודעתה לתיק בית המשפט מיום 28.12.16 , אין לו עניין להגיב אליה.

נמצא איפוא כי רק הנתבעים ISRAEL 18 B.V. ( המאוגדת בהולנד) ומר גריגורי גורטובוי הביעו התנגדות לבקשה.

לאחר עיון בבקשה, אני פוסקת כדלקמן:

המסגרת הנורמטיבית לשאלת זכות העיון בתיקי בית המשפט והיקפה מוסדרת בתקנות בית המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) תשס"ג-2003. תקנה 4 לתקנות, היא זו העוסקת במבקש שלא בעל דין. על בית המשפט ליתן דעתו בין השאר לעניינו בתיק של המבקש לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעשוי להיפגע כתוצאה מהעיון וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם הענות לבקשה.ראו עוד בתיק ע.א. 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז בע"מ, פד"י נ"ט (5), עמ' 385, שם קבע הרשם השופט יגאל מרזל :

"אכן ביסוד ההכרעה בשאלת זכות העיון של מי שאינו בעל הדין בתיק בית המשפט בהתאם לתקנות מונחות שתי מגמות יסוד: האחת מגמה הבאה לאפשר לכל אדם לעיין בתיק בית המשפט. זהו עיקרון היסוד שבתקנות (תקנה 4א' לתקנות) שלפיו ניתן לבקש עיון אלא אם העיון אסור בדין... ".

שם בעמ' 390.

מסביר הרשם, השופט מרזל כי הנגישות לתיקי בית המשפט הושוותה לנגישות הקיימת באולמות בית המשפט וזאת מתוקף עיקרון פומביות הדיון שהוא עיקרון חוקתי המאגד בתוכו שני עקרונות חשובים, הן של חופש הביטוי והן של זכות הציבור לדעת. עם זאת, מוסיף הרשם מרזל ומציין, שם בעמ' 391, כי התקנות מגשימות מגמה שניה שעניינה חשיבותם של זכויות ואינטרסים אחרים שאינם עולים בקנה אחד עם עיקרון הפומביות ועם זכות העיון. כלומר, זכות העיון אינה מוחלטת אלא כפופה להגבלות תחיקתיות כגון חשיבותה של זכות לפרטיות שאף היא בעלת מעמד חוקתי על חוקי. על כן, יש לאזן את זכות העיון ואת עיקרון הפומביות מול הזכות לפרטיות.

עוד ראו בהקשר זה פסק דינה של כבוד השופטת דורית בייניש, בג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים. האמור שם בפסקה 17:

"עיקרון פומביות הדיון הוא עיקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי הוא בעל מעמד חוקתי על חוקי בשיטתנו המשפטית ועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק".

עם זאת: