תא"ק 50187-10-13 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' חושאן ואח'

ביום 16/1/2014, באין בקשת רשות להתגונן מעם הנתבעים, ניתן פס"ד עפ"י בקשת התובע מיום 4/12/2013 ונספחיה.

ביום 19/2/2014 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסה"ד לצד בקשה לעיכוב הליכי הוצאתו לפועל.

הבקשה (37 עמודים) נסמכת בתצהיריהם של הנתבעים 1 + 2, תצהירים דומים מאוד אם לא זהים זה לזה.

תצהירו של הנתבע 1, אינו מאומת ואינו חתום בידי מקבל התצהיר.

מוצהר, (בסעיף 5) "קיבלתי לידי את כתב התביעה". עוד מוצהר מתי יצא לדרכו המכתב המלווה של פסה"ד (21/1/2104).

תחת הכותרת "סיבת המחדל בהגשת בקשת רשות להתגונן" מוצהר, כי בסמוך לקבלת מסמכי התביעה פנה לחייב העיקרי לו ערב המצהיר והאחרון סיפר לו כי הוא פועל להסדרת העניין, כמו גם, החלטה מיום 20/01/2014 שניתנה ע"י הועדה הבינמשרדית .

המצהיר מציין, כי על סמך אותה החלטה שהוצגה לעיניו, מיום 20/1/2014 סבר, כי החוב מטופל ע"י החייב העיקרי.

החלטת הוועדה צורפה כנספח ב'.

באשר לסיכוי ההגנה, מוצהר, כי לא נכח בבנק במעמד נטילת הלוואה ע"י החייבים העיקריים, ביום 24/10/2003.

מאוחר יותר ביום 7/11/2003 חתם יחד עם הנתבע 2 על כתב ערבות וכן על המקום שיועד לכך על גבי הסכם ההלוואה המקורי.

עוד טוען המצהיר, כי הוא במעמד של ערב יחיד שהוא ערב מוגן בהתאם לחוק הערבות וכי כבר עובר לחתימתו על הערבות, הופרה חובת הגילוי ע"י המשיב לעניין היותו ערב מוגן.

תשובת המשיב (80 עמודים) מציינת, כי כתב התביעה והזמנה לדין נמסרו לכל אחד משני הנתבעים ביום 3/11/2013, כעולה מאישורי המסירה שצורפו כנספחים 3 ו-4 לתשובה.

משלא הוגשה בקשת רשות להתגונן ניתן פסה"ד ביום 16/1/2014.

המבקשים כלל אינם מכחישים, כי קיבלו את כתב התביעה והזמנה לדין ומכאן אין מקום לביטול פסה"ד מחובת הצדק.

באשר לביטול עפ"י שיקול דעת מציינת התשובה את השיקולים העיקריים עפ"י הפסיקה שיש לשקול, היינו, הסיבה למחדלם של המבקשים וסיכויי הגנתם כאשר הדגש הוא על סיכויי ההגנה.