תא"ק 4991-12-13 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ז' ואח'

עניינה של התביעה על סך 500,000 ₪, חוב של הנתבעים בחשבונם בסכום, העולה על סכום התביעה. התביעה הוגשה על סכום נמוך יותר עקב קיום בטוחה של רכב ממושכן.

פסק הדין ניתן ביום 7/5/14 בהעדר הגנה, על סמך אישור מסירה מיום 24/3/14 שנמסר לשירין בת א' ז', אחייניתו של המבקש מס' 2.

המבקשים טענו כי לאישור המסירה לא צורף תצהיר, וכי הם מתגוררים בבית בודד ולא יחד עם קרובי משפחה אחרים, ולכן לא היתה הצדקה למסירת כתב התביעה לילדה מהמשפחה, שאינה מגוררת עימם. המבקשים מצהירים כי לא קיבלו את כתב התביעה, ולכן הם זכאים לביטול מחובת הצדק.

למרות זאת העלו המבקשים את טענותיהם לגופה של התביעה, לפיהן:

א.בית המשפט נעדר סמכות מקומית, מאחר והחשבון וכל הקשור עימו התנהלו בנצרת, מקום מגוריהם. טענה זו מקומה לאחר שיבוטל פסק הדין, שכן אין חולק כי הסמכות לדון בבקשה לביטול פסק דין נתונה לבית המשפט, שנתן אותו;

ב.המשיב פעל בהגשת התביעה שלא בתום לב, אלא עקב סכסוך בין המבקשים לאחד הפקידים, כי בחשבון היתה המסגרת אשראי, שהוגדלה כל הזמן ע"י המשיב באופן חד צדדי, והמשיב לא הודיע על ביטולה. המבקשים טוענים כי לא חרגו מהמסגרת ולכל היותר היתה חריגה לא משמעותית, שהובטחה בפעולות בחשבון. המבקשים ביקשו להפקיד צ'קים וכספים, אך נאמר להם כי החשבון עבר לטיפול משפטי, בכך לא איפשר להם המשיב להמשיך ולנהל את החשבון ולעמוד בהתחייבויותיהם.

ג.היה הסכם הלוואה בתוקף, ובו תשלום שוטף.

ד.המשיב פעל שלא כדין ולא על פי חובת הנאמנות למבקשים עת התנה את המשך מתן האשראי בפתיחת תכנית חסכון ושיעבודה למשיב ובפתיחת חשבון ע"ש המבקשים.

המשיב הגיש תגובה, בה טען לעניין המסירה כי הא בוצעה במענם הרשום של המבקשים, לאחייניתו של המבקש מס' 2, לאחר שהמבקשים לא נכחו בבית, וכי פסק הדין נמסר באותו מען ביום 18/5/14 למבקשת מס' 1 בהעדרו של המבקש מס' 2 (דף מרשם לקוח, אישורי מסירה של כתב התביעה ושל פסק הדין ותצהיר אימות שתי המסירות, נספחים 1 - 4 לתגובה).