תא"ק 49813-10-15 דיירקט דיימונד סוליושנס בע"מ נ' קונפינו

המבקשת , חברה המנהלת עסק של יהלומים בבורסת היהלומים ברמת גן מכרה יהלומים למשיב המנהל עסק של יהלומים בחברה בשם A.N. FRIEDA DIAMONDS INC. (להלן: "החברה") הרשומה בארה"ב.

במסגרת ההתנהלות העסקית בין המבקשת לחברה רכש המשיב מהמבקשת יהלומים, כאשר חלקם נרכשו על ידו באופן אישי וחלקם על די החברה. לימים, כאשר החברה נקלעה לקשיים, הוגשה בקשה לפירוק בביהמ"ש בארה"ב ובמסגרת הליכי הפירוק הוברר כי חובה של החברה למבקשת הינו בסך של 270,000 $ (נספח ה לבקשה) , מדובר בסכום שאינו שנוי במחלוקת (להלן: "החוב").

בגין החוב הגישה המבקשת תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 1,183,720 ₪, כנגד המשיב ובמסגרתה עתרה להטלת צו עיקול על זכויותיו בבית המגורים שלו ושל פרודתו המצוי ברחוב הרכש 7 בתל אביב (להלן: "הנכס"). לאחר שהוטל העיקול הוגשה בקשה לביטולו. כמו כן, הוגשה בקשה למתן רשות להתגונן, התקיים דיון ונקבעו מועדים להגשת סיכומים.

בבקשה למתן צו עיקול טענה המבקשת כי המשיב חב באופן אישי בחוב החברה וזאת בהסתמך על התחייבותו לשאת באופן אישי בחובות החברה כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם פשרה שנחתם ביום 11.1.15 ( נספח ח' לבקשה) בין המשיב לפרודתו. הסכם זה נחתם במסגרת הליך שהתנהל בבימ"ש המחוזי בתל אביב, בו עתרה פרודתו של המשיב לסעד הצהרתי לפיו מחצית זכויות המשיב בנכס שייכות לה. לטענת המבקשת הנכס הינו הרכוש היחיד שיש למשיב בארץ שכן חובותיו בארץ ובארה"ב גבוהים, מתנהלים נגדו הליכי הוצל"פ, והנכס ממשוכן ומעוקל. לדידה דחיית ביטול צו העיקול שניתן יותירה ללא יכולת להיפרע מן המשיב.

טוען המשיב כי התביעה שהוגשה כנגדו אינה מגלה עילה ואף לא יריבות באופן אישי, שכן מדובר בתביעת ספק נגד חברה עקב קשרים מסחריים ביניהם ולמעשה החוב הינו חוב החברה שמצויה בפירוק בארה"ב, שבגינו מתנהלים הליכים בפני ביהמ"ש האמריקאי. המבקשת כבר תבעה את המשיב באופן אישי במסגרת תא"ק 46891-06-15 בגין חוב על סך 865,000 ₪ (להלן: "התביעה הראשונה") במסגרתה הוטל עיקול על הנכס והצדדים הגיעו להסכמה לפיה המשיב ישלם למבקשת סך של 800,000 ש"ח עד ליום 7.4.16 והסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין. באשר להסכם הפשרה שנחתם עם פרודתו טוען המשיב, כי מדובר בהסכם שנערך במסגרת יחסיו עם פרודתו במסגרתו לקח על עצמו, כלפיה, את ניהול החברה ובעלות עליה. לטענתו אין לגזור מכך כל נטילת אחריות אישית מצדו לחובות החברה ואין להסכם זה משמעות כלפי צדדים אחרים בכלל ובפרט כלפי המבקשת שחובותיה הם חובות החברה שבפירוק.

בדיון שהתקיים בפני היום נחקרו מנהל המבקשת והמשיב והצדדים סיכמו את טענותיהם.

דיון והכרעה:

במסגרת בקשה לביטול צו עיקול על בית המשפט לבחון: (א) האם הניח המבקש תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה. בשלב זה של ההליך נדרש המבקש לעמוד במבחן ההסתברות לקיומה של עילת תביעה ראויה (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת עשרה, 2013), 911). המשיב, מצדו, יוכל להתנגד להטלת העיקול הזמני, אם יניח תשתית עובדתית ומשפטית המעמידה את העילה הנטענת בכתב התביעה בספק ניכר (ר"ע 490/86 יונה נ' מקמילן, פ"ד מ(4) 115 (1986)); (ב) האם הראה המבקש שאם לא יינתן הצו הוא יתקשה במימוש פסק הדין; (ג) האם מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש או המשיב. במסגרת בחינת מאזן הנוחות על בית המשפט לבחון נזקו של מי חמור יותר כתוצאה ממתן צו העיקול (רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ (5.12.2007)); ו - (ד) האם עמד המבקש בדרישות תום הלב וניקיון הכפיים.

לאחר בחינת טענות הצדדים, הראיות שהובאו והעדויות שנשמעו בפני אני סבורה כי לא הונחה תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה.

המבקשת מבססת את עילת תביעתה כאמור על סעיף 5 בהסכם הפשרה שנחתם בין המשיב לפרודתו ביום 11.1.15 המנוסח באופן הבא:

"5. מוסכם בין הצדדים כי כל הזכויות /חובות בחברת A.N. FRIEDA DIAMONDS INC. הרשומה בניו יורק ובארה"ב, ואשר מנוהלת מזה שנתיים על ידי מר קונפינו, תמשיך בנהולו ותהיה בבעלותו הבלעדית של רונן קונפינו, ובחתימת הצדדים על הסכם זה הם מסכימים למצב קיים זה".