תא"ק 49628-06-14

לפני בקשה לביטול פסק הדין מיום 9.3.2015 שניתן נגד המבקש לאחר שלא התייצב לדיון שנקבע לבירור בקשתו למתן רשות להתגונן. על פי הנטען, המבקש לא יכל להתייצב לדיון מחמת מחלה. המבקש צירף לבקשה אישור מחלה ולפיו אינו מסוגל לעבוד מיום 9.3.2015 עד 11.3.2015 מחמת שיעול. תצהיר לתמיכה בבקשה לא הוגש.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי המבקש לא פירט הסיבה בגינה לא התייצב לדיון ולא הגיש בקשת דחייה. אישור המחלה שצורף לבקשה אינו מהווה אסמכתה רפואית וממנו עולה כי המבקש סבל משיעול בלבד ולא ממחלה אשר מנעה ממנו להתייצב לדיון. כן נטען כי המבקש לא העלה בבקשתו כל טענה ביחס לסיכויי ההגנה ולא תמך בקשתו בתצהיר.

לפי ההלכה, על בית המשפט שדן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה לשקול את סיבת מחדלו של המבקש להגיש כתב הגנה במועד ואת סיכויי ההצלחה של הגנת המבקש אם יבוטל פסק הדין והוא יורשה להתגונן, כאשר יש להעניק לסיכויי ההצלחה משקל רב יותר (ע"א 10152/07 ‏ ‏ מרסל פדידה נ' רפאלי ליאור המנוח רפאלי שמואל ז"ל, פורסם בנבו).

אין מחלוקת כי המבקש זומן כדין לדיון ביום 9.3.2015, לטענתו נבצר ממנו להגיע לדיון בשל מחלתו. אישור המחלה שהופק במועד הדיון מציין כי המבקש סבל משיעול מבלי לציין את חומרתו, ולכן לכאורה לא היה במחלתו של הנתבע כדי למנוע ממנו להתייצב לדיון בבקשה שהוא יזם או כדי למנוע ממנו ליצור קשר עם ב"כ המשיב ולבקש מבית המשפט דחייה קצרה של מועד הדיון.

בקשתו של המבקש לביטול פסק הדין אינה נתמכת בתצהיר ואין בה פירוט של טענות ההגנה שיש לו כנגד התביעה. בסעיף 5 לבקשה למתן רשות להתגונן מודה המבקש בכך של פרע את התחייבויותיו כלפי המשיב במועד עקב קשיים כלכליים, כך הוא מציין: " המבקש יבהיר כי טרם הגשת התביעה הסתבך הוא במצבו הכלכלי אשר מנע ממנו לשלם לעמוד בתשלומי ההלוואה שסילק מהמשיב (כך במקור ו.י.) וכמו כן לא הצליח לכסות את המינוס והחריגה ופירעון כרטיסי האשראי שברשותו".

בנסיבות אלה לא נראה כי תצמח תועלת למבקש מביטול הדיון.

לפיכך, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.