תא"ק 49402-09-12 עיריית נצרת עילית נ' א.מ.מ.דקור בע"מ ואח'

לפניי מונחת תביעה כספית שהגישה התובעת כנגד הנתבעים, לתשלום חובות בגין מסי ארנונה ותשלומי חובה אחרים הקשורים לנכס מקרקעין הנמצא בשטח שיפוטה של התובעת, ואשר הוחזק במועדים הרלבנטיים בידי הנתבעים, או מי מהם.

רקע להליך והצדדים לו

1. התובעת, עיריית נצרת עילית (להלן: "התובעת" או "העירייה"), הינה רשות מקומית שהוקמה על-פי דין, אשר הגישה נגד הנתבעים – (1) חברת א.מ.מ דקור בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "החברה"), (2) מר איסייב מרק, בעל המניות היחידי בחברה ומנהלה (להלן: "הנתבע") - תובענה כספית לתשלום סך של 187,971 ₪. החוב צמח, כך על-פי כתב התביעה, בגין החזקה בנכס מקרקעין על-ידי הנתבעים, ביחד ולחוד – נכס אשר הוגדר בספרי התובעת כ- "עמל סופר זול בע"מ" לפי מספר זיהוי 73000001 (להלן: "הנכס").

2. התביעה הוגשה ביום 24/9/2012 ובמסגרתה התובעת עתרה לחיוב הנתבעים בתשלום חוב בסך של 199,483 ₪ מבלי לפרט את מרכיבי החוב. הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן (להלן: "בר"ל"), ובמסגרתה טענו, בתמצית, כי החוב ועילת התביעה התיישנו וכי אין לתובעת עילת תביעה אישית נגד הנתבע מכיוון שהנכס נשוא התביעה היה בחזקתה וניהולה של הנתבעת בלבד. נוכח טענותיהם הנ"ל, הנתבעים עתרו לבית המשפט למתן צו המורה לתובעת לפרט את החיובים שבגינם הוגשה התביעה. ביום 4/4/2013 התקיים דיון בבר"ל, ונוכח ניסוחו הלקוני של כתב התביעה, הורה כב' השופט ע. טאהא (לפניו התנהל התיק אז), לתובעת, להגיש כתב תביעה מתוקן.

   ואכן, ביום 22/7/2013 הוגש כתב התביעה המתוקן, ובו הועמד סכום התביעה על סך 187,971 ₪. לכתב התביעה המתוקן צורף מסמך ההתחייבות, שלפי הנטען נחתם בידי הנתבע, וכולל את התחייבות הנתבע לערוב לכלל חובותיה והתחייבויותיה של הנתבעת כלפי העירייה (להלן: "מסמך ההתחייבות"). מנגד, הגישו הנתבעים כתב הגנה מתוקן ביום 12/3/2014, ובמסגרתו העלו שוב את טענת ההתיישנות כטענת סף, והנתבע התכחש לחתימתו על מסמך ההתחייבות הנטען.

3. להלן יובאו טענות הצדדים בתמצית, וכן ראיותיהם, כפי שאלה עולים מכתבי הטענות ומתצהירי העדות שהוגשו מטעם הצדדים.

    

   תמצית טענות התובעת וראיות התביעה