תא"ק 49141-12-14 אנגלארד נ' וינברג

בפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהיעדר הגנה ובמעמד צד אחד ביום 21.3.2015.

לטענת המבקש, מדובר בתביעה חסרת תום לב לחלוטין בעניין הסכם רכישה שנחתם בין הצדדים אשר הופר ע"י התובע בעצמו שלא טרח עד היום לשלם את התמורה הנדרשת עבור רכישת הנכס. המבקש טוען כי כתב התביעה נזרק ברחוב ליד ביתו של המבקש וזאת ללא בדיקה האם המבקש נמצא בביתו, כאשר כתב התביעה הגיע לידי המבקש היה קרוע ורטוב ובלתי קריא ולא צורפה לו הזמנה לדין. עוד מציין המבקש, כי כאשר קיבל את כתב התביעה פנה אל התובע במכתב והביע תמיהה בקשר להגשת כתב התביעה וביקש כי אם יוחלט להמשיך בהליכים אזי שסכסוך זה יעבור לבית דין דתי. המבקש מציין כי מצבו הבריאותי חמור ביותר ועובדה זו הגבילה את יכולתו להגיש כתב הגנה. עקב בעיותיו הרפואיות מצבו הפיננסי של המבקש הינו בכי רע ונמצא בחובות גדולים ביותר.

לטענת המשיב,המבקש קיבל את כתב התביעה אשר נשלח אליו מספר פעמים ולכל המאוחר ביום 28.1.2015, שכן באותו יום ממש, כך על פי נספחיו של המבקש עצמו, טרח וכתב מכתב למשיב. טענות המבקש באשר להמצאת כתב התביעה עומדות על אדני שווא שכן נראה ע"פ האמור במכתבו שהוא מודע למצב המשפטי ומנסה להעביר את המחלוקת לבית הדין הדתי. המבקש טוען באשר למצבו הרפואי, יחד עם זאת, לא צירף המבקש שום אישור באשר למצבו הרפואי הנטען על ידו ואשר יתמוך בטיעוניו. המשיב טוען כי המבקש הוא זה שהפר את ההסכם ועל כן זכאי לפיצוי אשר הוסכם עליו בין הצדדים.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי להורות על ביטולו של פסק הדין מן הטעמים שיפורטו להלן: א. ביטול מחובת הצדק - נראה כי אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק, שכן אין מחלוקת כי המבקש קיבל לידיו את כתב התביעה, וכי זה פנה במכתב למשיב לצורך בירור העניין במסגרת בית דין דתי. מכאן, שאין לקבל את הטענה המאוחרת כי לא בוצעה לידיו מסירה כדין שאם לא כן היה עליו לפנות ולציין זאת בפני המשיב ואף להגיש עמדה זו לבית המשפט בסמוך לאחר קבלת כתב התביעה לידיו. ב. ביטול לפי שיקול דעת בית המשפט - במסגרת זו, על בית המשפט לבחון שני מבחנים אלו: * סיבת מחדלו של המבקש להתגונן. * סיכויי ההצלחה כי הגנתו של המבקש תתקבל. באשר למבחן הראשון, סיבת המחדל הנטענת על ידי המבקש מלהתגונן במועד תלויה בכך שהמבקש לא הבין במה מדובר מכיוון וכתב התביעה נמצא על ידי אחד מבאי ביתו של המבקש, זרוק ליד ביתו של המבקש וללא שצורפה אליו כלל הזמנה לדין. עוד ציין המבקש כי מצבו הפיזי והנפשי קשה ומנע ממנו כל אפשרות לתפקוד רגיל ונוראמלי. המבקש לא צירף לבקשתו אסמכתאות המעידות על הטענות לגבי מצבו הבריאותי, ומשלא הוכח כי מצבו הבריאותי לא איפשר לו להגיש כתב הגנה במועד, אין טענה זו יכולה להוות סיבה מוצדקת לאי הגשת הגנה במועד. אולם יחד עם זאת, נראה כי המבקש פנה אל התובע במכתב ולא התעלם התעלמות מוחלטת מההליכים המשפטיים וכי אין בנסיבות העניין לגלות זלזול מופגן בהליכים המשפטיים מצידו של המבקש אלא לכל היותר רשלנות והתעלמות מחוסר הבנה של ההליכים המשפטיים, אשר ניתן לרפאה באמצעות הטלת הוצאות בגין הנזק שנגרם למשיב. כל זאת בתנאי שלמבקש סיכויי הצלחה כנגד התביעה. בחינת סיכויי ההצלחה של המבקש מגלה, כי למבקש יש סיכויי הצלחה כנגד התביעה, לאור טענתו להפרת ההסכם על ידי המשיב, ודי בטענה זו כדי להעניק לו את זכות הגישה לערכאות המהווה זכות חוקתית בדין. יתר טענותיו אף מחזקים את סיכויי הצלחתו ומקנים לו הגנה אפשרית כנגד התביעה.

לאור האמור לעיל, מצאתי להורות על ביטולו של פסק הדין שניתן ביום 21.3.2015 לפי שיקול דעת בית המשפט ובכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסך של 2,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 15 ימים.

עם תשלום ההוצאות ולא יאוחר מתום 20 ימים מיום קבלת ההחלטה דנן, יגיש המבקש לתיק בית המשפט בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהיר ובאסמכתאות כדין.

אי ביצוע האמור לעיל, יותיר את פסק הדין על כנו.