תא"ק 48921-01-16 ניר נ' לוסקי

המשיב הגיש תביעה על סך כחצי מליון ₪, נגד המבקשים, בה נטען כי הנתבעים הפרו התחייבותם על פי הסכם ובניגוד לפסק בורר.

המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן ובמקביל טענו כי התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, מאחר שהוגשה "ללא כל בסיס וסימוכין בהסכם" ולא על "סכום ברור" (ס' 1 לבקשה למחיקת כותרת). כן צוין בבקשה כי קיימת מחלוקת של ממש בין הצדדים ומשכך לא היה מקום להגיש כתב התביעה נגד המבקש 1 בסדר דין מקוצר.

המשיב הגיב לבקשה. לעמדתו, נסמכת התביעה על הסכם שצורף אליה והיא הוגשה בהתאם לסכום שנקצב על ידי הבורר בפסק דינו.

המבקש השיב לתגובה, טען כי התובענה בהליך הבוררות לא התייחסה אליו כי אם למבקשת (אך לא ציין למי משתי המבקשות הנוספות) וכי מחיקת הכותרת "נכונה ומחויב[ת] המציאות".

נקבע כי תביעה הראויה להתברר כתביעה בסכום קצוב היא כזו שאת סכומה ניתן ללמוד מחישוב אריתמטי פשוט. הדרישה היא כי הנתונים שניתן ללומדם ממסמכים הראויים לשמש ראשית ראיה יובילו, ללא צורך בהערכה או באומדן, לסכום התביעה. הגישה בדבר קיומה של ראשית ראיה לראיה בכתב היא גישה מקלה (כפי שנקבע זה מכבר בהלכת הילולים; ע"א 688/89 הילולים נ' בנק המזרחי, פ"ד מה (3) 188).

במקרה דנן, לפיכך, לא מצאתי כי יש להורות על מחיקת הכותרת של התביעה המתבססת, לכאורה, על הסכם בכתב ועל פסיקה, וכאשר סכומה נובע במישרין ממסמכים אלו.

הטענות בדבר קיומה של מחלוקת של ממש בין הצדדים כוחן יפה, לעמדתי, לשאלת מתן הרשות להתגונן בפני התביעה.

ייקבע, לפיכך, מועד לדיון בבקשת הרשות להתגונן בהתאם ליומן בית המשפט ולתכנית העבודה.

שאלת ההוצאות תוכרע בהמשך ההליכים, וגם בשים לב לשאלה האם יעלה בידי הצדדים להגיע להסכמות דיוניות שיהיה בהן כדי לייעל את בירור המחלוקת בין הצדדים.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ו, 15 מאי 2016, בהעדר הצדדים.