תא"ק 48554-12-14 מג'לס אלאסכאן נ' עליאן ואח'

לפניי בקשת רשות להתגונן.

1. עניינה של התביעה בהלוואה שהועמדה לנתבע 1 ושהנתבעים 2 ו-3 ערבו לפירעונה. לטענת התובעת, הנתבע 1 לא עמד בהתחייבויותיו על פי הסכם ההלוואה, ולא שילם את התשלומים המגיעים ממנו במועדם ובשל כך הוגשה התביעה.

2. בבקשתו למתן רשות להתגונן אישר הנתבע 1 כי חתם על הסכם ההלוואה שצורף לכתב התביעה. עם זאת, טענתו היא שלא התובעת היא שהיתה צד להסכם ההלוואה מולו, כי אם עמותה פלסטינית ("העמותה הפלסטינית" או "העמותה") ששמה דומה לשם התובעת. לטענתו הוא לא קיבל כספים כלשהם מאת התובעת. לדבריו, לאחר הגשת התביעה פנה אל העמותה הפלסטינית ונמסר לו כי התביעה הוגשה שלא על דעתה וכי אל לו לשלם לתובעת. כן טען כי הוא עומד בתשלומים לעמותה הפלסטינית אשר מחזירה לו מצידה את שטרי החוב עם התקדמות הפירעון. לבקשתו צירף מסמך מאת העמותה וכן לוח סילוקין חדש שערך מול העמותה. אלה נערכו, כך לפי הנחזה מהם, לאחר הגשת התביעה ובסמוך למועד הגשת הבקשה למתן רשות להתגונן. הנתבעים 2 ו-3 אישרו בבקשתם אף הם כי חתמו על הסכם ההלוואה שצורף על ידי התובעת וחזרו על טענותיו של הנתבע 1.

3. ביום 24.11.15 התקיים דיון בבקשות למתן רשות להתגונן. הנתבע 1 נחקר בקצרה. בסיום הדיון ביקשו הצדדים שהות לבוא ביניהם בדברים. משהוּדע על כישלון המשא ומתן, ניתנת החלטה זו.

4. הגנתם של הנתבעים מעוררת, לכאורה, קשיים משמעותיים. במהלך הדיון התברר כי כספי ההלוואה הועברו אל הנתבע 1 מחשבון הבנק שלו טוענת התובעת וכי התשלומים ששולמו על חשבון ההלוואה, כאשר נעשו תשלומים כאמור, שולמו לחשבון הבנק האמור (ע' 3, ש' 5-1 לפרוטוקול). בחקירתו אישר הנתבע 1 כי ביום 14.8.10 – במועד שבו כבר ידע כפי הנראה על הסכסוכים או חילוקי הדעות שבין התובעת לבין העמותה – חתם במשרדי התובעת על מסמך שבו הוא מאשר את חובו כלפי התובעת (ע' 3, ש' 15-14 לפרוטוקול, וראו המסמך שכותרתו "הצהרה והודאה", נספח להודעת התובעת מיום 12.7.15, הסברו של הנתבע 1 כי "הפחיד אותי" ושלכן "באתי לסגור" את העניין, אף הם אינם נקיים, לכאורה, מקשיים). לכך יש להוסיף כי גם במועדים שלאחר מכן המשיך התובע לבצע תשלומים שונים על חשבון ההלוואה לידי התובעת (ולאותו חשבון הבנק אליו נעשו גם התשלומים בעבר). הנתבע 1 אישר זאת בחקירתו (ראו ע' 3, ש' 18 לפרוטוקול, ביחס לתשלום בסך 3,100 דולר ששילם "לתובעת", וכן הטבלה שצורפה לכתב התביעה המתייחסת גם לתשלום זה וגם לתשלומים נוספים בשנת 2012). כל אלה מציבים, לכאורה, סימני שאלה משמעותיים בכל האמור בהגנת הנתבע 1. משהנתבעים 2 ו-3 הצטרפו לטענות הנתבע 1, הדברים נכונים גם ביחס אליהם.

5. חרף הקשיים הממשיים העולים לכאורה מהגנת הנתבעים, נוכח חשיבותה של הזכות להתגונן כנגזרת מזכות הגישה לערכאות ונוכח אמת המידה המקלה הנוהגת בכל האמור במתן רשות להתגונן, סברתי כי מן הראוי ליתן לנתבעים רשות להתגונן אך זאת בכפוף להפקדה כספית בקופת בית המשפט.