תא"ק 4851-06-13 פזואתי ואח' נ' סואעד ואח'

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן על ידי בהעדר הגנה ביום 7/8/13.

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 1/9/13, כלומר במועד.

פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה שנמסר ביום 13/6/13 לאחותו של המבקש, גב' פאטמה (הוגשו אישור מסירה, תצהיר מוסר והבהרת ב"כ המשיבים).

עניינה של התביעה פיצוי מוסכם בזכרון דברים למכירת דירת המשיבים למבקשים.

המבקשים טענו כי הם תושבי רהט העובדים בדרום הארץ, כי כתב התביעה מעולם לא נשלח אליהם בדואר רשום, כי מעולם לא סרבו לקבל דבר דואר רשום, וכי אין למי מהם אחות בשם פאטמה, וממילא היא אינה מתגוררת עימם. המבקשים עתרו לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

לגוף התביעה טענו המבקשים כי אכן ביקשו לקנות את דירת המשיבים וחתמו על זכרון הדברים אך הוטעו ע"י המשיבים, אשר לא עמדו בהתחייבותם להסדיר ולקבל היתר בניה למרפסת ופרגולה טרם החתימה על החוזה, וכן להסדיר נזילה שהתגלה להם לאחר חתימת זכרון הדברים כי הוגשה תביעה נגד המשיבים ע"י שכניהם. המבקשים טענו כי המשיבים התעלמו מפניותיהם ודרישותיהם, ועתרו לקבלת פסק הדין בדרך לא דרך. המבקשים מציינים, את שאינו מוכחש כי שילמו למשיבים 20,000 ₪ על חשבון העיסקה, שבוטלה על ידם, ויגישו תביעה נפרדת להשבתם. לבקשה צורף תצהיר המבקשים בלבד.

המשיבים הגישו תגובה, ובה טענו כי מען המבקשים, כפי שנמסר בזכרון הדברים היה ת.ד. 467 בכרמיאל ולשם נשלח מכתב ביטול ההסכם, אך הוחזר בציון "לא נדרש" (המעטפות המוחזרות ומוחתמות צורפו כנספח א' לתגובה). לתגובה צירפו המשיבים גם מסרון ששלחו להם המבקשים ביום 20/6/13, המעיד על קבלת התביעה ועל נכונות לרכוש את הדירה על הפגמים, הנטענים ובלבד שיופחת המחיר (נספח ב' לתגובה). המשיבים טענו כי לאורך כל הדרך פעלו בשקיפות מלאה מול המבקשים, גילו להם את כל העובדות והתחייבו לשאת בכל קנס, אם יוטל בגין חריגות הבניה, אך המבקשים הם שהתעלמו מטיוטת החוזה, שנשלחה אליהם ובכך גרמו למשיבים נזקים.

המבקשים בתגובה לתגובה רק טענו נגד טענת המשיבים לפיה אין חובה למלא מס' תיק באישור המסירה ונגד המסרון, שאינו מעיד לטענתם על המסירה.

לאחר שקראתי את הבקשה והתגובות, אני מוצאת כי בהעדר ראיה על מענם של המבקשים, ומאחר והכתובת היחידה שמסרו בזכרון הדברים היתה ת.ד. בכרמיאל, אין להלין על המשיבים ששלחו להם מכתב ביטול בדואר רשום, והוא הוחזר אליהם, על כי ניסו לאתר את מענם באמצעות איש מקצוע. חבל שאיש מן הצדדים לא הוכיח את כתובתם של המבקשים, כפי המופיע במרשם האוכלוסין, שהוכרה בתקנות ככתובת מחייבת.