תא"ק 47606-10-12 טולדנו ואח' נ' שלומי צמח בע"מ ואח'

זו בקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים ספציפיים.

התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבעים שעניינה הפרה של הסכמי מכר שנחתמו בין הנתבעת 1 לבין התובעים.

לטענת הנתבעת, אלמנתו של המנהל ובעל המניות בנתבעת 1, היא ומנהל העיזבון כיום, עו"ד לין, לא היו מעורבים באירועים נשוא התביעה, אינם מכירים ולא הכירו את התובעים, ואין בידם מסמכים ואו מידע כלשהו הנוגע להסכמים נשוא התביעה ו/או לביצועם ו/או לרכישת הדירות ו/או לשיפוצן. טוענת כי המסמכים המבוקשים נוגעים ללב המחלוקת, ורלוונטיים לעניינים השנויים במחלוקת. למעשה מדובר בתביעה נגד עיזבון, משכך, קל וחומר שחובה על התובעים לגלותם. לטענתה התובעים מנצלים באופן ציני ובחוסר תו"ל את העובדה שמנהל הנתבעת 1 נפטר, ואת העובדה שאין בידיהם את החומר הנוגע להתקשרות עם התובעים.

התובעים טוענים כי המסמכים הנדרשים אינם רלוונטיים לתביעה. הנתבעת מבקשת מסמכים הקשורים לשיפוץ הפרטני שנעשה בדירות שרכשו התובעים, ולא קשורים לנושא השנוי במחלוקת לפי כתבי הטענות, ועניינו העיכוב בעבודת השימור של הבניין עצמו, והדרישה הינה מסע דיג של מסמכים, הפורץ את גדרי השאלות שבמחלוקת, שלא ראוי להתירו, ומטרתה לעכב את ההליך.

הנתבעת בתשובתה חוזרת על הטענות בבקשה, לטענתה עמדת התובעים נגועה בחוסר תו"ל, סבורה כי המסמכים רלוונטיים, באשר שיפוץ הדירות היה וכרוך ושלוב בשיפוץ הבניין , וכן גדר המחלוקת לפי כתבי הטענות הורחבה, ובניגוד לטענות התובעים בעניין, ונוכח כתבי הגנה מתוקנים שהוגשו והותרו בשלב מאוחר יותר. לטענתה, גם אם תלך לשיטתם של התובעים שאינם רלוונטיים, לא ברור מדוע חוששים מגילויים, ובנסיבות הצדדים כפי שתואר הדבר מחוייב.

בית המשפט בבואו לבחון בקשה לגילוי מסמכים ינהג בליברליות לאור הרצון לרדת לחקר האמת ולקיים את ההליך ב "קלפים פתוחים" (ראה: רע"א 4234/05, בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (2005); רע"א 7114/05, מ"י נ' חיזי (2007); רע"א 6546/94, בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54; רע"א 9322/07, GERBER PRODUCTS COMPANY נ' חברת רנדי בע"מ (2008); א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, תשס"ט, עמוד 198).

ראשית יש לבחון את רלבנטיות המסמכים, כאמור ב-ת.א. (נצרת) 609/09, מחצבות כנרת נ' אמניר בע"מ (2011):

"... תנאי ראשון וברור מאליו לקיומה של חובת הגילוי הינו, כי המסמכים יהיו רלוונטיים לעניין נשוא התביעה. תנאי זה עולה מלשונה של תקנה 120(ב) לתקסד"א, הקובעת, כי לא יינתן צו לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים אלא אם יש צורך בכך "כדי לאפשר דיון הוגן, או כדי לחסוך בהוצאות".

6. כידוע, רלוונטיות המסמכים שהעיון בהם מבוקש היא מקדמית וקריטית, ואין לאפשר לבעל דין לעיין במסמכים מסוימים, לפני שהוחלט אם הם רלוונטיים להליך. זאת, על מנת למנוע את הרחבת דרישת הגילוי מעבר לנדרש. מגמת בית המשפט בבחינת רלוונטיות המסמכים היא ליברלית, וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לקדם את בירור ההליך ייחשב כרלוונטי, אלא אם כן קיים חיסיון או ערך מוגן אחר הגובר על אינטרס הגילוי (ראו מאמרו של י' עמית, "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי-ניסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי, עמ' 247...".

רלבנטיות המסמכים נלמדת מגדר המחלוקת כפי שהותוותה בכתבי הטענות, כאמור ב-ת.א. (חיפה) 13054/05, עיזבון המנוח נצ'טיאלו ז"ל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (2005):

"... הרלוונטיות נחתמת על ידי כתבי הטענות, ומקום בו בעל דין מעלה טענה, לא יוכל לאחר מכן לטעון להעדר רלוונטיות. ה"דייג" אינו מעשה פסול כשלעצמו אלא אם כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, והנטיה היא לקולא...".