תא"ק 47576-11-14 אליה נ' שני ואח'

הצדדים בתיק אזרחי זה הסכימו והסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה דנן על פי שקול דעתו, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים.

הובהר לצדדים כי בהכרעה מסוג זה רשאי בית המשפט לקבל את כל התביעה, לדחות את כולה או לקבלה לשיעורין, הכל לפי שיקול דעת בית המשפט, לרבות משיקולי פשרה וצדק, ללא קביעות וללא נימוקים.

הצדדים הסכימו לכל הנ"ל.

עיינתי בכל החומר שהוגש על ידי הצדדים לתיק בית המשפט, ובכלל זה התצהיר הנוסף שהוגש על ידי התובע, כמוסכם.

לטענת התובע, חב הנתבע 1 בדמי שכירות לנכס שהשכיר לו התובע, בגין 60 יום – לאחר שעזב את הנכס מוקדם מתום תקופת השכירות המוסכמת. סכום התביעה חושב כמכפלת דמי השכירות החודשיים, בצירוף מע"מ – לחודשיים.

לטענת הנתבעים, סוכם בין הנתבעים לבין רותם, בנו של התובע, עוד בחודש דצמבר 2013, כי תקופת השכירות תסתיים בסוף חודש יולי 2014 וכי עד למועד זה שולמו דמי השכירות.

לא מצאתי כי צורף לכתב התביעה או לתיק בית המשפט תצהיר מטעמו של רותם, אלא רק תצהירו של התובע.

על סמך כל החומר שבפני, ולאחר שהבאתי בחשבון את טענות הצדדים ושקלתי הדברים אלו מול אלו, אני פוסק בזה כי הנתבעים ישלמו לתובע, לסילוק מלא וסופי של התביעה, סכום כולל של 10,000 ₪.

כאמור, פסק הדין ניתן ללא נימוקים. כך הסכימו הצדדים מראש, וזוהי גם הדרך הנכונה בפסיקה על פי סעיף 79א' לחוק הנ"ל, הן על מנת שפסק הדין יהיה סופי ויסיים הסכסוך בין הצדדים, הן על מנת לקצר את זמן מתן פסק הדין והן על מנת לחסוך בהוצאות גבוהות.

למען הסר ספק אוסיף עוד, כי הואיל ופסק דין זה ניתן לפי סעיף 79א' כאמור, הרי שאין בו משום קביעת ממצאים ולא קביעות בעניין מהימנות. זהו עוד אחד מהיתרונות שישנם למתן פסק דין זה.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת ביניהם בדרך זו.