תא"ק 47404-04-15

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 28/4/15 הגישה התובעת כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר על סך 103,325 ₪ בגין תשלומי חובה חלוטים המגיעים לתובעת כארנונה, היטל, אגרה ודמי השתתפות בגין נכס מס' 431210000 המצוי בשטח השיפוט של התובעת . נטען כי הנתבע הוא המחזיק או הבעלים של הנכס הנ"ל .

2.אומר כבר בשלב זה כי זו אינה הדרך בה יש להגיש תביעה של רשות מקומית בסדר דין מקוצר לפי תקנה 202(2) של תקנות סדר הדין האזרחי. בפסיקת בתי המשפט לרבות פסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה נקבע לא אחת שההיתר לרשות מקומית להגיש תביעה לפי חיקוק בסדר דין מקוצר מבלי לצרף ראשית ראייה בכתב, אינו כולל היתר שלא לפרט במסגרת כתב התביעה את מרכיבי החוב ותקופת החיוב. ההפנייה שמבצע ב"כ התובע לפנקסי המועצה שהעתקם מצורף לתביעה, אינה מועילה במקרים רבים כפי שמודגם היטב בתיק זה.

השוו – ע"א ( מחוזי חיפה ) 360/08 מתנאל נ' עיריית נשר , פסק דין מיום 23.10.08 .

תא"ק 10335-01-12 עיריית שפרעם נ' באבא , החלטה מיום 20.3.12 .

3.נספח 1 לכתב התביעה הוא תדפיס מספרי המועצה ממנו אפשר ללמוד, לכאורה , כי החוב נשוא התביעה נצבר מחודש יולי 1994 עד חודש מאי 2015. החוב הזה כולל אגרת הנחת צינורות, ארנונה, הוצאות אכיפה, היטל ביוב, היטל סלילה, עמלות החזר, קנסות וועדה, רישוי עסקים, אגרת רישיון בנייה ושיערוך התאמות. ברי כי פרטי חיוב אלו שונים מפרטי החיוב המפורטים בסעיף 5 לכתב התביעה , שכפי הנראה הועתקו מלשון תקנה 202(2) לתקנות סדר הדין האזרחי.

4.גם במכתב ההתראה טרם הגשת תביעה מיום 8/3/15 אין פירוט של מרכיבי החוב בשל התקופה בה נצבר החוב וזאת בניגוד להוראת תקנה 109א לתקנות ההוצאה לפועל , המורה לפרט במכתב ההתראה את העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה ואת מועד התהוותה.

5.ביום 17/6/15 הגיש הנתבע בקשת רשות להתגונן. הנתבע טוען כי אינו הבעלים או המחזיק של הנכס נשוא התביעה בזמנים הרלבנטים לתביעה. נטען כי הנכס נשוא התביעה שייך לבית כנסת ישיבה וכולל אבן חיים בשכונת רמז 156 – רחוב שלדג 9. נטען כי ביום 16/6/15 קיבל הנתבע מכתב חתום על ידי מר שמואל ששון, מנהל מחלקת הגבייה בתובעת , המופנה לבית הכנסת הנ"ל עם העתק אליו בו נאמר כי הנכס הנ"ל הוא בבעלות ישיבה וכולל אבן חיים על פי נסח טאבו כאשר הנתבע אינו רשום ולא היה רשום מעולם כבעלים ומחזיק של הנכס הנ"ל. בסעיף 12 של הבקשה הודיע הנתבע כי הוא שומר על זכותו לתקן את כתב הגנתו לאחר קבלת פירוט נוסף לאמור בכתב התביעה.

6.ביום 1/7/15 הגישה התובעת תגובה. התובעת טוענת כי יש לסלק את בקשת הרשות להתגונן על הסף בהעדר סמכות עניינית. נטען כי הנתבע תוקף את עצם חיובו בהיטלים ודמי השתתפות שחויב בהם בגין בנייה בגוש 10119 חלקה 79, כאשר חיוב זה הוא החלטה של רשות כהגדרתה בסעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים. נטען כי הנתבע לא מימש את זכותו לפנות לבית משפט לעניינים מינהליים ולא יכול לעקוף את הערכאה המוסמכת דרך תקיפת החלטת הרשות בבקשת רשות להתגונן כפי שקבע ביהמ"ש המחוזי בע"ש 5016/98 ובית המשפט העליון ברע"א 1124/04 וברע"א 6590/95.

7.נטען כי גם לגופו של עניין אין לנתבע כל סעד. נטען כי החיוב בהיטלים נעשה מכוח הוראות חוק העזר לפרדס חנה כרכור (סלילת רחובות) התשמ"ז – 1986 הקובע בסעיף 1 כי בעלים של נכס הוא אדם המקבל או זכאי לקבל הכנסה מנכס גם אם אינו בעל הנכס ואינו מחזיק בו.