תא"ק 46902-12-15 קצב נ' קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ

לפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר, אשר במסגרתה תבע המשיב תשלום שכ"ט עו"ד בסך של 6,008 ₪.

התביעה

1. המבקשת פנתה אל דיירי הבניין ברחוב חיל רגלים 13-19 בראשון לציון (להלן- הדיירים), בהצעה לקידום פרויקט תמ"א 38 במתחם (להלן- ההצעה). בהצעה נאמר כי כל עלויות הפרויקט יחולו על המבקשת, והדיירים לא יישאו בכל עלות כספית הקשורה לפרויקט (סע' 4 להצעה). עוד התחייבה המבקשת כי תישא במימון עו"ד אשר ייבחר על ידי הדיירים לצורך ייצוגם בחתימה על הסכם ההתקשרות אל מול המבקשת (סע' 7 להצעה).

2. לאחר שהושגו חתימות הדיירים על מסמך ההצעה, פנתה נציגות הדיירים אל המשיב, על מנת שהלה ייצג אותה בכל הנוגע לפרויקט. בנובמבר 2014 נחתם הסכם בין הנציגות לבין המשיב, לפיו המבקשת היא זו שתישא בעלויות שכר הטרחה, וזאת החל משלב הבדיקות המקדמיות (להלן- הסכם התקשרות).

3. בעקבות הסכם ההתקשרות, חתמה המבקשת על כתב התחייבות לתשלום שכ"ט המשיב במקומם של הדיירים(להלן- כתב התחייבות). במסגרת ההתחייבות, הוסכם כי במידה והמו"מ לא יבשיל לידי חוזה, המבקשת תשלם למשיב שכ"ט כנגד דו"ח שעות עבודה, לרבות בגין עבודתו בעריכת בדיקות מקדימות בנוגע לזכויותיה של חברת גלטון ברכוש המשותף (סע' 3 לכתב ההתחייבות).

4. המשיב ציין כי בפגישה שערך עם נציגות הדיירים, עובר לחתימת כתב ההתחייבות, עיין בנסח רישום המקרקעין, ומצא כי על חלק מהרכוש המשותף של המתחם רשומה חכירה ארוכת טווח לטובת חברת גלטון בע"מ (להלן- גלטון), עובדה שעלולה לעכב את הפרויקט ולעורר קשיים במימושו. המשיב טען כי המבקשת לא גילתה בכוחות עצמה את הרישום לטובת גלטון ומטבע הדברים אף לא יידעה את הדיירים אודות כך בעת שהגישה להם את ההצעה, כשאותה עת הדיירים לא היו מיוצגים על ידי עורך דין מטעמם. המשיב הוסיף כי הוא זה שיידע את המבקשת אודות זכויותיה של חברת גלטון והציע לפעול תחילה על מנת לבדוק את הסוגיה הנוגעת לרישום האמור, ובהמשך לנסות למצוא פתרון מוסכם על הצדדים, בטרם יתקדם המשא ומתן בנוגע לפרויקט.

5. בהמשך פנה המשיב למבקשת במכתב בו הציג בפנייה את הדרישות מטעם נציגות הדיירים (נספח ה'). הנציגות לא הסכימה שיבנה בנין נוסף על ידי המבקשת על הרכוש המשותף שעליו רשומה חכירה לדורות על שם גלטון, ולא הסכימה שהזכויות שרשומות על שם גלטון יירשמו על שם המבקשת.

בסעיף 5(ג) למכתב נאמר כי הנציגות החליטה שהמשיב הוא זה שיטפל בהליכים המשפטיים בעניין גלטון, וככל שהמבקשת מעוניינת בהמשך המשא ומתן וביצוע הפרויקט, היא זו שתישא בכל העלויות הכרוכות בכך.

6. בתגובה למכתב, שלחה המבקשת מייל בו נאמר כי התנאים אינם מקובלים עליה ובתוך כך הודיעה על שחרור הדיירים מהתחייבותם כלפיה (נספח ו').

במכתב נוסף מיום 9.3.2015, טענה המבקשת כי מלוא הזכויות הנוספות הניתנות לבנייה שייכות לה, ועמדת הדיירים לפיה הם זכאים לזכויות בשטח הרשום על שם גלטון, בצירוף דרישה חדשה מטעמם לבניית חניון תת קרקעי הופכת את הפרויקט ללא כלכלי.

עוד טענה המבקשת במכתבה האמור, כי דרישת הדיירים לפיה המשיב הוא שייצגם בהליכים בעניין גלטון, אינה עומדת בדרישת תום לב בסיסית היות ומלוא הנזק במקרה של כישלון התביעה ייפול על כתפי המבקשת. לפיכך, הודיעה למשיב כי אינה מתכוונת לשאת בתשלום שכר טרחתו במקומם של הדיירים, וזאת משום שהם אלו שהפרו את ההסכם.

7. מכאן תביעתו של המשיב לתשלום שכ"ט בגין שעות עבודה שהושקעו על ידו.

בקשת הרשות להתגונן

1. לטענתה של המבקשת, המשיב פעל בחוסר תום-לב כשהתנה את חתימת ההסכם, בין הדיירים לבין המבקשת, בכך שתינתן לו בלעדיות בטיפול בעניין גלטון בעוד שעל המבקשת יוטל לשאת בעלויות שכר-טרחתו.

2. נטען כי ההתחייבות למימון ייצוג עו"ד בעבור הדיירים הייתה רק בהתייחס להתקשרות מול המבקשת ולא מול גורם אחר כלשהו. לטענת המבקשת, הואיל ועלויות הפרויקט מוטלות על כתפיה, ועליה מוטל הסיכון במקרה שהפרויקט ייכשל, בחירת עו"ד לטיפול בבעיות מול גורמים שלישיים שמורה לה בלבד. לכן, ככל שהנציגות רצתה לטפל בעניין גלטון באמצעות בא-כוחה, היה עליה לשאת בתשלום שכר טרחתו.

3. המבקשת טענה כי המשיב פעל בחוסר תום לב, תוך שהוא מבכר את האינטרס האישי שלו בקבלת שכר, ובתוך כך הוביל לסיכול החתימה על ההסכם. לפיכך, המשיב אינו זכאי לקבל את שכר הטרחה בגינו הוגשה תביעה זו.

4. עוד נטען, כי בין הצדדים הוחלפו תכתובות נוספות לאלו המצורפות לכתב התביעה, בהן התריעה המבקשת על הפרת התחייבות מצד הדיירים ועל מצב של ניגוד עניינים מצדו של המשיב. המבקשת לא צירפה תכתובות אלו, היות ולגרסתה המשיב לא הכחיש את טענותיה במכתבו מיום 16.3.15 (נספח ט').