תא"ק 46892-10-13 לב ברון קומודיטיס בע"מ נ' אשל ב.מ. חמרי בנין (1999) בע"מ

רקע:

המשיבה הגישה כנגד המבקשת כתב תביעה בסדר דין מקוצר, על סך כ-78 אלף ₪, בטענה כי המבקשת לא שילמה את חובה בגין סחורה שסופקה לה על ידי המשיבה.

המבקשת טוענת מנגד כי לא רק שאינה חבה למשיבה דבר, אלא היא מצויה אצלה ביתרת זכות, ומשכך יש ליתן לה רשות להתגונן בפני התביעה.

בטרם נדונה בקשת הרשות להתגונן, עתרה המבקשת כי תינתן הכרעה בבקשתה למחיקת התובענה על הסף או למחיקת כותרת ההליך, מכיוון שלו תתקבל מי מן הבקשות, אין צורך בחקירת המצהיר מטעם המבקשת.

באשר לבקשה למחיקת התובענה, טוענת המבקשת כי כתב התביעה מתייחס לחוב הנובע מהזמנות שביצעה המשיבה "במהלך שנת 2011 ו/או בסמוך לכך" (ס' 4 לכתב התביעה). לגרסת המבקשת, מעיון במסמכים הנוגעים לשנת 2011, אשר צורפו על ידי המשיבה עצמה, עולה כי המבקשת מצויה ביתרת זכות ולא ביתרת חובה ומשכך אין למשיבה עילת תביעה כנגד המבקשת.

באשר לבקשה למחיקת הכותרת, טוענת המבקשת כי בהעדר ראיה בכתב התומכת בקיומו של חוב לשנת 2011, כמתואר לעיל, לא כשירה התביעה להתברר בסדר דין מקוצר.

בדיון שהתקיים בפני ביום 12.11.14 חזרה המבקשת על טענותיה, והמשיבה גרסה כי עמדה בדרישות להגשת תביעה בסדר דין מקוצר, בהיותה של התביעה בסכום קצוב, מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ושיש עליה ראיות בכתב.

לאחר הדיון ביקשה המשיבה להפנות את בית המשפט למסמכים שצורפו לכתב התביעה ואשר לא נדונו בדיון, והמבקשת עתרה למחוק את הודעת המשיבה מן התיק בהיותה "מקצה שיפורים" לדיון, והטעימה כי ממילא אין במסמכים שצורפו כדי לשנות את שנטען על ידי הצדדים.

לאחר שבחנתי את הבקשות, מצאתי כי דינן להדחות, כמפורט להלן.

מחיקה על הסף:

באשר לשאלת המחיקה על הסף, כבר נפסק כי מחיקת תובענה על הסף הינה בגדר "אמצעים הננקטים בלית ברירה" וכי די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תמחק בעודה באיבה.

מחיקת תביעה על הסף הינה אמצעי חמור שעל בית המשפט לנקוט בו רק במקרים בהם ברור שהתובע אינו יכול בשום אופן לקבל את הסעד המבוקש, אפילו הוכיח את העובדות המפורטות בכתב התביעה ואף אם תינתן לו רשות לתקנו.