תא"ק 46819-05-13 מזאריב נ' מזאריב ואח'

1.בפני תביעה לפינוי וסילוק יד שהגיש התובע. ע"פ הנטען בתביעה,התובע הינו הבעלים של חלק מחלקה 2 בגוש 17492 (ששטחה הכולל הינו כ- 47,825 מ"ר) מאדמת כפר זרזיר והידוע כמגרש שמספרו 2/5/1 ששטחו כ- 1,817 מ"ר, בהתאם לתכנית מפורטת הידועה כמס' יז/מק/2/1707 - (להלן: "המקרקעין"). בתביעה שלפניי עתר התובע, בין היתר, לפינוי וסילוק ידם של נתבעים 2-1 – הבעלים או המחזיקים של חלקות 306,308 הצמודים למגרש התובע(להלן: "הנתבעים") בטענה כי סיפחו חלק מהמקרקעין לביתם,בנו סככה על חלק ממגרשו, הקימו חצר אחורית ואחסנו בשטח זה חציר ופסולת. 

יצוין כי התביעה הוגשה גם כנגד נתבעים 3-5 ואולם כנגדם ניתן כבר פסק דין בהסכמה ונותרה להכרעה רק שאלת ההוצאות.

2.הנתבעים הכחישו בכתב הגנתם את הנטען בתביעה וטענו בין היתר שלא הם ביצעו את הפלישה הנטענת.

פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון מיום 18.4.16 שבו הסכימו הצדדים כי פסק הדין יינתן על סמך החומר הקיים בתיק, תוך שהנתבעים מוותרים על חקירת התובע על תצהירו.

3.בדיון מיום 9.6.13 הסכימו הצדדים כי: "לגבי הסככות מוסכם, כי הנתבעים יפנו את הסככות תוך 90 יום. ככל שתהיה מחלוקת לגבי שלושת הסככות שמצויות בגבול הדרומי של חלקת התובע, מוסכם כי ימונה בהסכמה מודד, אשר יכריע במחלוקת ובהתאם להכרעתו יפנו הנתבעים גם את אותם חלקים מהסככות, החודרים מעבר ל- 3 מ' מהגבול של החלקות."

בדיון מיום 19.5.14 שהתקיים לפני כב' הרשמת (כתוארה אז) ב' לכמן, הסכימו הצדדים באופן עקרוני על מינוי מומחה שייבחן את טענות בעלי הדין בנוגע לגבול המשותף והסככות הקיימות על גבי המגרשים של בעלי הדין. ככל שלא תהיה הסכמה לגבי מי מהמודדים, הסכימו כי הזהות תקבע על ידי בית המשפט. ביום 28.5.14 הוגשה הודעה מוסכמת על מינוי של המודד מר אוסאמה סמעאן כמודד מטעם בית המשפט.

4.בהתאם לחוות דעת המודד המוסכם שמונה ע"י ביה"מ נקבע כי: בחלק הדרומי של המקרקעין ישנם פריטים, כגון סככות וגדרות רשת אשר נמצאים בתוך מגרש התובע ואשר תופסים שטח של כ-165 מ"ר משטחו של התובע לשטחם. המודד קבע כי ישנה פלישה של 165 מ"ר כמתואר בסימון A, B, C המסומנים בצבע ירוק בשטח המקווקו.

ההלכה הינה שברגיל יאמץ בית המשפט את ממצאי המומחה שמונה על ידו, וזאת כל עוד לא הוטל בהם ספק:

"המומחה ממונה לחוות דעתו בעניינים מקצועיים שלבית המשפט אין מומחיות והידע המקצועי לגביהם" (אורי גורן ועופר דרורי: "עדויות מומחים- היבטים דיוניים ומהותיים"), וכן ראה ע"א 2099/08 עיריית אשקלון נ. תשלו"ז השקעות והחזקות 2010 [פורסם בנבו]: "יחד עם זאת והגם שעדות מומחה, אינה שונה מכל עדות הבאה בפני בית המשפט, יש להניח כי משהחליט בית המשפט למנות מומחה מטעמו בכדי שיביא בפני בית המשפט נתונים מקצועיים רלוונטיים להכרעה בסכסוך שבפניו, יאמץ את ממצאי המומחה בהעדר סיבה משמעותית ובולטת שלא לעשות כן".

הנתבעים לא שלחו למומחה שאלות הבהרה ואף לא ביקשו לחקור את המומחה על חוות דעתו ולפיכך, חוות דעתו לא נסתרה ולא מצאתי טעם כלשהוא שלא לאמצה.

אציין כי כאמור לעיל,בדיון מיום 18.4.16 אף הוסכם כי המודד שימונה יכריע במחלוקת. אמנם בבקשה המוסכמת שהגישו הצדדים למינוי מודד,לא נזכר כי המדובר במודד מכריע ובהחלטת המינוי לא נקבע כי המדובר במומחה מכריע. יחד עם זאת,מאחר שמימלא חוות דעת המודד לא נסתרה בכל דרך שהיא,אין לי אלא לאמצה.

5.חרף הוראה ברורה על הגשת תצהירי עדות ראשית, נמנעו הנתבעים מהגשת תצהירים. בדיון ההוכחות שנקבע ליום 13.1.16, הותר לנתבעים לפנים משורת הדין להגיש תצהירים כפוף לתשלום הוצאות התובע בסך של 6,000 ₪. הנתבעים לא שילמו הוצאות ולא הגישו תצהירים, ובדיון האחרון הוסכם כאמור, על מתן פסק דין על סמוך החומר הקיים ללא חקירת התובע על תצהירו.

6.לאור האמור, מונח בפני רק תצהיר התובע, אשר בהעדר חקירה ובהעדר תצהירים נגדיים, לא נסתר.

בתצהירו שב התובע וחזר על טענותיו שעיקרן פלישה של הנתבעים, לחלקתו וסלילת דרך כניסה לביתם. עוד נטען כי הנתבעים הם אלה אשר בנו את הסככות (המתוארות גם בחוות הדעת). בתצהירו של התובע נכתב כי נתבע 2 פגע בצורה הטופוגרפית של המגרש הזמין ושפך כ- 150 משאיות עפר ופסולת. אמנם בכתב ההגנה של הנתבעים הכחישו אלו כי הניחו פסולת. עם זאת, תצהירו של התובע, על כל סעיפיו לא נסתר (ראו בעיקר סעיפים 10 ו- 34).

הנתבעים טענו בסיכומיהם כי התובע לא הוכיח שהם קשורים לערימת הפסולת. אין לקבל טענה זו: שעה שהתובע טען בעניין במפורש בתצהירוהנתבעים נמנעו מלחקור את התובע על תצהירו, ואף אין בפני כל תצהיר נגדי, מוחזק האמור בתצהיר התובע אמת, ועל כן זהו המצב העובדתי המונח בפני בית המשפט. ראה לענין זה ע"א 2877/92, פד"י מז (3) 850 מפי כב' השופט י' קדמי:

"בהעדר תצהיר נגדי או חקירה נגדית של המצהיר, הרי שבית המשפט יראה, בדרך כלל, את העובדות כפי שהן מפורשות בתצהיר, כעובדות שאין חולקים עליהן...משבחר המערער...לא לחקור את נותן התצהיר, אין לו להלין אלא על עצמו". 

7.לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת צו המורה לנתבעים לפנות את שטחים A-C מדרום למקרקעי התובע (המוגדרים ברישא לפסק דיני) המסומנים בירוק בחוות הדעת בשטח של כ- 165 מ"ר והמתוארים במפה המצבית (נספח א' לחוות דעת המודד) מכל אדם וחפץ,לרבות הפסולת והכל תוך 25 ימים מהיום. בעלויות הפינוי וההריסה יישאו הנתבעים באופן בלעדי.