תא"ק 46559-02-17 פסקאל נ' מלכה ואח'

המבקש עותר לצו עיקול זמני במעמד צד אחד.

לכתב התביעה צורפו 2 מסמכים, הסכם מכר והסכם הלוואה. עיון בהסכמים הללו אשר מהווים מסמכי יסוד לתביעה מעלה תהיות רבות וכפי שיפורט בקצרה בהמשך.

הצדדים חתמו ביום 23.11.2013 על הסכם מכר לפיו התובע מוכר לנתבעים דירה ברח' רודד 484/29 תמורת סך של 1,500,000 ₪ (להלן: "הדירה"). בהסכם נקבע כי במעמד החתימה ישולם לתובע 800,000 ₪ והיתרה בסך 700,000 ₪ תשולם עד ליום 31.12.2013 בשיק בנקאי או העברה לאחר שהמשיבים ייקחו משכנתא מהגורם המלווה. לא ניתן יהיה להעביר את הזכויות בדירה על שמם של המשיבים אלא לאחר שישלמו את מלוא התמורה.

בו ביום חתמו הצדדים על הסכם הלוואה, לפיו 800,000 ₪ המגיעים למבקש על פי הסכם המכר ישולמו באמצעות הלוואה שייתן המבקש למשיבים. אשר לפירעון ההלוואה נקבע כי 200,000 ₪ ישולמו למבקש עד ליום 1.4.2014 וסך של 500,000 ₪ עד ליום 30.10.2018 ואם יעמדו במועדים הללו יוותר להם המבקש על יתרת התשלום בסך 100,000 ₪.

בבקשה לצו עיקול טוען המבקש כי התשלום הראשון בסך 200,000 ₪ אשר היה אמור להיות משולם עד ליום 1.4.2014 לא הועבר ועל החשבון שולם רק 20,000 ₪ ומכאן התביעה. התובע אינו מבקש לבטל את הסכם המכר, אלא תובע את הכסף שמגיע לו לכאורה על פי הסכם הלוואה.

המבקש מתעלם לחלוטין מהעובדה כי ההלוואה ניתנה בקשר להסכם המכר והוא אינו מציין אם המשיבים לקחו משכנתא ושילמו 700,000 ₪ עד ליום 31.12.2013 כפי שנקבע בהסכם, ואף אינו מציין האם הדירה כיום רשומה על שמו או שמא הועברה על שמם של המשיבים, כאשר לא ברור אם הסכם המכר עדין בתוקף או שבוטל לאור ההפרה היסודית הנטענת.

הבעייתיות בהתנהלות זו של המבקש הינה בעובדה כי ההלוואה ניתנה בקשר למכירת הדירה ועל כן לא ניתן להתייחס אליה במנותק מהסכם המכר. הבעייתיות מתחדדת שעה שהמבקש עותר להטיל עיקול על נכס אחר של המשיבים שעה שלא ברור כלל אם בוטל הסכם המכר ואם הוא מחזיק בידו 700,000 ₪ כפי שעולה לכאורה ממסמכי היסוד הנ"ל.

המבקש אינו מתייחס לשיהוי הניכר בהגשת התביעה והבקשה שכן מועד התשלום הראשון היה צריך להיות עוד בשנת 2014 ואילו התביעה מוגשת כ-3 שנים לאחר מכן.

מכל המקובץ, לא מצאתי להיעתר לבקשה במעמד צד אחד.