תא"ק 46372-06-14 עירית ירושלים נ' בלום ואח'

בפני בקשת רשות להתגונן בתביעה שהוגשה על ידי התובעת (להלן- "העירייה") בסדר דין מקוצר, בגין חוב ארנונה בסכום של 84,024.49 ₪.

בבקשת רשות להתגונן שהגישו הנתבעים נטענה טענת התיישנות לגבי חלק מסכום התביעה. עוד נטען שהמבקשים שילמו לתובעת סכומים ביתר, באמצעות גביית החוב במסגרת תיק פשיטת רגל.

בתגובה שהגישה העירייה נטען שהבקשה אינה מגלה עילה למתן רשות להתגונן, שכן לא הוכחשה ההחזקה בנכס, וקיימת הודאה בקיומו של חוב. עוד נטען שאין כל בסיס לטענת התיישנות במיוחד לאחר שבגדרה של התגובה שונה סכום התביעה כיון שהוא נתבע על ידי משרד עו"ד אחר.

אחר שעיינתי בתביעה ובבקשה ליתן רשות להתגונן מצאתי שיש מקום ליתן לנתבעת רשות להתגונן.

כפי שנפסק לא אחת, נתבע יהא זכאי למתן רשות להתגונן, אם ביכולתו להראות הגנה אפשרית נגד התביעה, ולו בדוחק. הראה הגנה לכאורה, להבדיל מ"הגנת בדים", אין בודקים בשלב זה האם יעלה בידו להוכיח את טענותיו, אף לא את טיב ראיותיו. בקשתו של נתבע למתן רשות להתגונן תידחה רק אם ברור הדבר מעבר לכל ספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בתביעתו, (ר' למשל ע"א 10189/07 ששון נ' בנק המזרחי טפחות (מיום 15.6.09). ככל שהתצהיר שהגיש הנתבע מגלה הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41, 46).

בענייננו ככל שהטענות העובדתיות המפורטות בבקשה תוכחנה יש לנתבעת סיכוי להצליח בהגנתה, ולפיכך בהתאם לתקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ניתנת בזאת הרשות להתגונן.

תצהיר הנתבעת ישמש ככתב הגנה.

הצדדים ישלימו ההליכים המקדמיים תוך 60 ימים, בכלל זה גילוי מסמכים ומתן תשובה לשאלונים.