תא"ק 46174-02-12 עירית ירושלים נ' אבו כאלאף ואח'

ביום 15.05.12 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעים.

ביום 01.08.13 הגיש הנתבע 2 (להלן: "המבקש") בקשה לביטול פסק דין, מהטעמים הבאים:

ראשית טוען המבקש כי כתב התביעה, פסק הדין וכן כתב האזהרה מטעם לשכת ההוצאה לפועל, לא הומצאו לידיו מאחר ובמועדים הרלוונטיים להמצאות כאמור, שהה המבקש בחו"ל לצורך לימודים אקדמאים. למבקש נודע על ההליך דנן רק בתאריך 02.07.13 בעקבות עיקול שהוטל על חשבונו.

לגופו של עניין, טוען המבקש כי במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה, לא החזיק בנכס. (יוזכר כי המבקש לא תומך טענתיו לגופו של עניין בתצהיר כדין)

בתגובתה טוענת המשיבה כי כתב התביעה וכן כתב האזהרה של ההוצאה לפועל הומצאו לידי אחותו של המבקש, במסירה אישית, לכתובתו של בהתאם לרשום במשרד הפנים, אולם זו סירבה לחתום. המבקש לא צרף כל אסמכתא כתמיכה לטענתו כי שהה בחו"ל, ובכל מקרה כתבי בי-הדין הומצאו כדין בהתאם לתקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). לגופו של עניין, המבקש לא תמך טענותיו בתצהיר. יוטעם כי יש להעלות טענת "אינני מחזיק" במסגרת הליך מנהלי בדרך של הגשת השגה למנהל הארנונה אשר לו סמכות ייחודית בעניין. כמו גם, המבקש נרשם כבעל זכויות בנכס וכמחזיק בהודעה בכתב משנת 2005. בנוסף מעלה המבקשת כי במשך השנים נשלחו למבקש דרישות תשלום לכתובת הנכס נשוא התביעה וכן התראות אשר חלקן אף נשלח לכתובתו בבית חנינה על פי משרד הפנים.

בתשובה לתגובה טוען המבקש כי הואיל והנתבע 1 (להלן: "אביו") הודה כי מחזיק בנכס ונתקבל פסק דין כנגדו, אינו מבין את התעקשות המשיבה שלא לבטל את פסק הדין. למבקש אמנם זכויות בנכס, אלא שאין זה משליך על החזקתו בנכס במועדים הרלוונטיים.

אין לכחד כי למתן פסק דין בהיעדר עלולות להיות השלכות משמעותיות לבעל הדין שפסק הדין ניתן כנגדו, זאת בלא שהתובענה התבררה במלואה ומבלי שניתנה למבקש הזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו יישמר למקרים קיצוניים בהם בעל הדין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכויי הגנה כלשהם.

במקרה דנן, מחד גיסא המשיבה הוכיחה המצאה כדין שכן המבקש לא חלק על הכתובת אליה נשלחו כתבי בי-הדין ולא על שנמסרו לאחותו. מאידך גיסא, ספק אם ידע על ההליך דנן שכן לטענתו של המבקש, שהה בחו"ל במועדי המסירה.

אשר על כן, בשים לב שבית המשפט יעדיף בירור מחלוקות לגופן על פני מתן פסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים דיוניים של בעלי הדין, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 15.05.12, ביטול מחובת הצדק בהתאם לתקנה 214 לתקנות.

הנתבע יגיש בקשת רשות להתגונן בתוך 30 יום, מיום מתן ההחלטה.