תא"ק 46079-11-13 יואלי ואח' נ' עצמון

1.הצדדים בתיק הינם בעלים משותפים של מקרקעין המצויים באזור נווה אילן ועליהן פועלת תחנת דלק. כמו כן על המקרקעין הנ"ל פועלים עסקים נוספים. על פי נספח הרשום שצורף לכתב התביעה התובעים הינם הבעלים של שני שליש מהמקרקעין ואילו הנתבע הינו הבעלים של שליש מהחלקה הנ"ל.

2.בין הצדדים מתקיימים הליכים משפטיים שונים אשר טרם הוכרעו.

3.ביום 27.8.13 הגיעו הצדדים להסכם מקיף וסופי של כלל הסכסוכים ביניהם באשר למקרקעין הנ"ל ומקרקעין נוספים. על פי ההסכם חלה הפרדה עסקית בין הצדדים לגבי מתחם תחנת הדלק במובן זה שהתובעים יהיו רשאים לבצע כל פעולת הריסה ובניה כאשר כל ההוצאות בגין כך יחולו עליהם בלבד. מנגד היה זכאי הנתבע לקבל מידי חודש בחודש סכומי כסף.

בעקבות ההסכם נמסר לתובע סכום של 484,400 ₪, בגין כך אף הוצאו על ידי הנתבע קבלות בהתאם.

עוד טוענים הנתבעים כי הנתבע פרע שטר שנמסר לו במסגרת ההסכם הנ"ל בסך של 47,200 ₪ .

4.לטענת התובעים, הנתבע זמן קצר לאחר חתימת ההסכם התנער מההסכם וזאת לאור טענתו כי נעשק ע"י התובעים.

5.לנוכח טענת התובעים כי הנתבע הוא זה אשר הפר את ההסכם הוגשה התביעה בה עותרים התובעים לחייב את הנתבע בפיצוי כפי המוסכם בסך של 1,000,000 ₪ וכן השבת הסך של 47,200 ששולמו לנתבע על פי המוסכם.

6.הנתבע במסגרת בקשתו לרשות להגן טוען כי דווקא התובעים הם אלו שהפרו את ההסכם. ההפרה התבטאה בכך כי במקום לשלם לו את הכספים במזומן כמוסכם הם בחרו בניגוד למוסכם לפרוע את הסכם המוסכם בתשלומים.

עוד טוען הנתבע כי נאלץ לחתום על זיכרון הדברים משום שהיה זקוק באופן דחוף ביותר לכספים .

עוד הוסיף הנתבע וטען כי ממכתב ההסכמה על ביטול זיכרון הדברים לא עולה כי התובעים עומדים על קבלת פיצוי מוסכם וממילא מדובר בסכום מופרז וחסר יסוד . סכום זה אף נקבע לפי דרישת התובעים על מנת להלך עליו אימים ללא קשר למציאות ולפי דרישתם כתנאי לביצוע חלק מהתשלומים אותם גזלו ממנו שלא כדין.

7.בית המשפט הדן בבקשה רשות להתגונן תפקידו לברר אם בטענות הנתבע, בהנחה שתוכח מהבחינה העובדתית, יש משום עילת הגנה. אך מטענתו עברה מבחן זה, אין לבית המשפט לא סמכות ולא שיקול למנוע ממנו להתגונן בעילה זו.

במסגרת הדיון בבקשה לרשות להתגונן אין מקום לבירור טענות ההגנה לגופן, והדיון מצטמצם לשאלה אחת ויחידה והיא : האם הצליח הנתבע לשכנע את בית המשפט בקיומה של הגנה לכאורה הראויה להיות מוכרעת בדיון רגיל.