תא"ק 46049-09-14 חברת שרון,שטיינר ושות' - שירותי ניהול בע"מ נ' מועצה מקומית באר יעקב

המשיבה הגישה תביעה בסדר דין מקוצר על סך כ-386 אלף ₪, בטענה כי המבקשת לא שילמה לה תשלום בגין שירותים שסיפקה לה.

המבקשת עתרה כי תינתן לה רשות להתגונן, ועוד קודם לכן – כי יש להורות על מחיקת הכותרת של "סדר דין מקוצר" וזאת בהיעדר פירוט דרך חישוב סכום התביעה; כי כרטסת הנהלת החשבונות הפנימית של המשיבה, עליה מסתמכת המשיבה, אינה עונה על דרישת הכתב הקבועה בתקנות; ומסיבות נוספות שפורטו בבקשה.

המשיבה הגיבה וטענה כי התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, כפי שנפתחה.

בדיון שהתקיים בפני ביום 22.1.15 נחקר באריכות המצהיר מטעם המבקשת ונקבע כי החלטת בית המשפט בשאלת מחיקת הכותרת תישלח לצדדים, ובהתאם לצורך יוכלו הצדדים לסכם בשאלת מתן הרשות להתגונן.

דיון

בשלב זה איני נדרש, כמובן, לבחון את טענות ההגנה השונות, שכן אלה הן עניין לבקשת הרשות להתגונן, ועל כן טרם נדונו; וגם מאחר שלשם הכרעה בשאלת מחיקת הכותרת יש לבחון רק את כתב התביעה (ר' י' זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 665).

כאמור, הבקשה למחיקת כותרת נשענת על מספר נימוקים, אולם שני העיקריים הם שלשיטת המבקשת הדרך בה הגיעה המשיבה לסכום התביעה אינה מפורטת, ואין על סכום התביעה ראיות בכתב.

כידוע, תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, היא המונה את המקרים בהם ניתן להגיש תביעות לפי סדר דין מקוצר, וקובעת את התנאים המכשירים תביעות לסדר דין זה. בתוכה, הרלבנטית לענייננו היא תקנת-משנה 202(1)(א):

"ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר: (1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות – (א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;..."

שלושה תנאים מצטברים, איפוא, לתביעה החפצה לבוא בשערי סדר הדין המקוצר: היותה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא; היותה לסכום כסף קצוב; וקיומן של ראיות בכתב "עליהן", דהיינו: על היות התביעה עומדת בשני התנאים הראשונים (ובעיקר, מלשון הדברים, בתנאי השני).