- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"ק 45437-02-15 מ. א. דרום השרון נ' שפירא קלרה(המנוח) ואח'
|
תא"ק בית משפט השלום תל אביב - יפו |
45437-02-15
17.9.2015 |
|
בפני השופט: עמית יריב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקש: ישראל שפירא |
משיבה: מ. א. דרום השרון |
| החלטה | |
-
לפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה שהגישה המשיבה, המועצה האזורית דרום השרון (להלן: "המועצה") בגין חוב היטל ביוב.
-
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ושבתי ועיינתי בחומר שלפניי, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. להלן טעמיי לכך, בתמצית.
-
עמדתי העקרונית, כעמדת המשיבה, היא כי חובות מס – רק לעתים נדירות יהיו כפופים לטענות קיזוז. הטעם לכך הוא, כמובן, הצורך להבטיח גבייה יעילה של המסים, מבלי לחייב את הרשות הגובה בניהול הליכים אינסופיים בטרם גבייה.
אלא שהמצב העובדתי בענייננו הוא שונה. בענייננו, פסק הדין הקובע את החיוב בהיטל ביוב מבוסס על הסכם פשרה, ועל כן – כדי לבדוק את תנאי החיוב, יש לבחון את הסכם הפשרה. והנה, סעיף 15 להסכם הפשרה מציין מפורשות את טענות המבקש דכאן (ביחד עם גורמים נוספים), ומציין כך:
"ככל שהמועצה תכיר בטענה זו של העוררים, ולחילופין במידה וייפסק, בהעדר הסכמה, כי אכן נגרמו נזקים שראוי להביאם בחשבון, כאמור, יעודכנו בהתאם התחשיבים לצרכי פשרה, בשינויים המחויבים".
מכאן, שהסכם הפשרה עצמו – שהמועצה צד לו – מכיר באפשרות לקזז מסכום "החוב הפסוק" ככל שתתקבל טענת העוררים – והמבקש בכללם – לנזקים שנגרמו להם. אמור אפוא: טענת הקיזוז, ככל שתוכח, עומדת למבקש לא מכוח הדין הכללי, כי אם מכוח הסכמה ספציפית בין המבקש (בין היתר) ובין המועצה.
טענת המועצה, שלפיה בסעיף 27 נקבע כי מנגנון ליישוב המחלוקות יקבע בהסכמה אינה מעלה ואינה מורידה – בוודאי לא בשלב זה של ההליך. ראשית, שאלה זו תתברר ותוכרע בדיון לגופו; שנית, הסכם הפשרה אינו מפרש מה הוא הדין במקום שבו לא יצליחו הצדדים להסכים על מנגנון ליישוב המחלוקות, ודומה כי במצב דברים זה, אין פסול בבחירתו של המבקש לפנות להליך משפטי.
-
לא נעלמה מעיניי העובדה, כי אפשרות הקיזוז המעוגנת בסעיף 15 להסכם הפשרה כפופה להעלאת הטענות במועדים קבועים ומוסכמים, אולם ככל שהמועצה טוענת שהמבקש לא עמד במועדים אלה – טענותיה שמורות לה לדיון בהליך לגופו.
-
ב"כ המשיבה הפנה לרע"א 5336/06 פרמינגר נ' עיריית חיפה (2007). אלא שהליך זה אינו רלוונטי לענייננו: פסק הדין מתייחס רק לסמכותו של רשם הוצאה לפועל לדון בטענת "פרעתי" המתבססת על טענת קיזוז, להבדיל מזכות קיזוז המבוססת על סכום שאינו שנוי במחלוקת, סוגיה שאין בינה ובין ההליך שלפניי ולא כלום.
-
לנוכח סכום התביעה, ההליך ינוהל בסדר דין מהיר, והתצהיר התומך בהתנגדות ייחשב לכתב הגנה.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
