תא"ק 45409-09-15 מור נ' כהן ואח'

בקשה לסעד זמני, שעניינה איסור דיספוזיציה ברכב שהמשיב 1 משכן לטובת המבקש, כך נטען, ולאחר מכן פעל לביטול המשכון. החלטתי ניתנת בהמשך לדיון שהתקיים היום בבקשה.

1.רקע הדברים, בתמצית: המבקש הגיש תביעה נגד המשיב 1 (להלן: המשיב) ונתבע נוסף, שעניינה בהלוואה נטענת של המבקש למשיב בסך של 400,000 ₪, בערבותו החלקית של הנתבע הנוסף. לטענת המבקש, המשיב משכן את רכבו, להבטחת החוב (רכב טויוטה היילנדר מ.ר. 9666775, שנת ייצור 2014, להלן: הרכב). המשכון נרשם (להלן: המשכון), והחליף משכון קודם (נספח 3 לתביעה). בין הצדדים נכרת עוד הסכם הלוואה חדש, אך המשיב לא עמד בו, וחובו מגיע כדי 429 אלף ₪, נטען. אם לא די באי עמידת המשיב בפרעון ההלוואה, נטען, הרי שהתברר למבקש בדיעבד כי ביום 7.9.15 הגיש המשיב בקשה לרשם המשכונות לביטול המשכון, תוך זיוף חתימתו של המבקש, והחל לפעול למכירת זכויותיו לצד שלישי.

2.כחלק מן התובענה, ולמעשה עוד קודם להגשתה, עתר המבקש לצו מניעה ארעי וזמני שיאסור על המשיב לבצע כל דיספוזיציה ברכב עד החלטה אחרת בהליך העיקרי. צו ארעי ניתן למבקש בהחלטת חברי כב' השופט ע' סומך מיום הבקשה, בכפוף להפקדת ערבון בסך 30,000 ₪ והגשת התביעה במועדה. הערבון הופקד, התביעה הוגשה. המשיב מצדו עתר, באמצעות בא כוחו עו"ד יאיר אוחנה לביטול צו המניעה הזמני (בקשה שנכון יותר היה לראותה כתגובה לבקשה לסעד הזמני, משניתן הצו הארעי). המשיב העלה מגוון טענות דיוניות: חוסר סמכות מקומית, היעדר הרשאה בכתב, ותמיכת הבקשה בתצהירה של מי ששימשה באת כוחו של המבקש במקום של המבקש עצמו ששהה בחו"ל. לגוף הדברים טען המשיב כי לא הייתה הלוואה כי אם יחסי שותפות הקשורים בפטנט מסוים, שהתדרדרו כדי איומים וסחיטה מצדו של המבקש. סוגיית משכון הרכב, כמו גם נסיבות הביטול, לא זכו להתייחסות מפורטת.

3.הבקשה לסעד זמני הועברה לטיפולי ביום 16.11.15. הוריתי למבקש להשיב, תוך שביקשתי התייחסות הצדדים לאפשרות להכרעה על יסוד הכתובים. המבקש הגיב ביום 19.11.15, וטען כי לא נפל כל פגם בהתנהלותו הדיונית ולגוף הדברים לא באה כל טענה של המשיב. המבקש עמד על קיום דיון לשם השלמת טענותיו. הוריתי על קיום דיון להיום, תוך הבהרה שהמקום להשלמת טענות הוא בכתבי הטענות, תוך שאפשרתי לצדדים להוסיף טענות בכתב קודם לדיון, דבר שלא עשו.

4.דיון התקיים היום. המשיב התייצב ללא ייצוג, נוכח דבריו על אודות שהות בא כוחו בחו"ל, אך ביאר כי הוא ערוך לקיים את הדיון ואינו חפץ בדחייה. המבקש יוצג עתה בידי עו"ד גילר, שעה שעו"ד בוכניק, שביארה כי היא הבקיאה בכל סוגיית ביטולו של המשכון, מזומנה הייתה להעיד במידת הצורך. ברם הצדדים ויתרו על חקירות (ובדין), ולאחר השמעת הערות אחדות, הבקשה בשלה להכרעה.

5.דין הבקשה לסעד זמני להתקבל, והצו הארעי יהפוך זמני. אבאר בקיצור נמרץ.

6.לטענות המקדמיות האחדות: שאלת הסמכות המקומית ודאי לא תשליך על אפשרות ההידרשות לבקשה לסעד זמני. יועבר ההליך, יועבר הצו עמו. התובענה הוגשה על יסוד ייפוי כוח לעו"ד בוכניק. אשר לתצהיר, אין ספק שדרך כלל מצופה כי מגיש התצהיר יהיה המבקש. קיימת בעייתיות כמובן גם שעורך דינו הוא שיעיד בעניינים שאינם טכניים, נוכח כללי האתיקה הנוהגים. גם קושי זה בא היום לכלל פתרון חלקי בייצוג בידי עו"ד גילר. עו"ד בוכניק ודאי כשירה להעיד ביחס לאספקטים של ביטול המשכון; נזכיר כי אנו מצויים בשלב הבקשה לסעד זמני, שהתצהירים הנדרשים ביחס אליה שונים מאלו הנדרשים בהליך העיקרי. כך או כך, תהיות מסוימות בעניינים אלה לא הן שימנעו את הדיון בבקשה לסעד זמני לגופו, בנסיבות המקרה כאן.

7.ולגוף הדברים: עד כמה שהדברים נוגעים לטענות המבקש לביטול המשכון שלא על דעתו ובדרכי מרמה, הרי שלכאורה בלבד (ומובן שאיני נוטע מסמרות בשלב מוקדם זה של ההליך) יש ראיות לכאורה לביסוס טענתו זו. המשיב, כך למדנו מהיעדר התייחסותו בתגובתו ובאישורו המפורש בדיון, אכן משכן את הרכב, ואכן פעל אצל רשם המשכונות לביטול המשכון, ובהצלחה. אפילו סבר המשיב כי המשכון פקע משחדל החיוב (סעיף 15 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967), אין משמעות הדבר שהוא יכול עצמאית למחוק את המשכון מן הרישום, והדבר מחייב את בקשת הנושה וחתימתו (תקנה 10 לתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון, התשנ"ד-1994) וטופס 3 לתוספת הראשונה). המבקש לא ביקש את ביטול רישומו של המשכון במאגר, אין חולק, ומסתבר כי אם בוטל הרישום, יזם זאת המשיב (והוא למעשה הודה במובן מאליו בדיון היום). קרי, בעוד שאמור היה להיות במאגר שמנהל רשם המשכונות רישום המשכון על הרכב, מצויים אנו במצב שבו המשכון נמחק, והמשיב חופשי לפעול לביצוע דיספוזיציה ברכב, שהרישום אמור היה למונעו, ותוך סיכול אפשרות המבקש להפרע מן המשיב (ככל שהחיוב קיים) בדרך של מימוש המשכון. יהיו סיבותיו של המשיב אשר יהיו (והוא התיימר לפרטן חלקית בתשובתו), משכון אמור להיוותר על עומדו ובמאגר, ואין אפשרות לביצוע "סעד עצמי" בעניינו.

8.מאזן הנוחות במקרה דנן הוא המכריע: בהיעדר צו, לא תהא מניעה חוקית בפני המשיב לבצע דיספוזיציה ברכב. אם יימצא בתום ההליך כי החיוב לא חדל והמשכון לא אמור היה לפקוע, אזי המבקש ימצא עצמו נושה במשיב בלא יכולת להפרע ממנו בדרך של מימוש המשכון, כאמור, תוך סיכול תכליתו של המשכון, והכל בשל מה שנחזה לכאורה כפעולה בעייתית ביותר מצד המשיב להסרת המשכון. מן העבר האחר, אם יינתן צו, מגביל הדבר את המשיב מלמכור את הרכב (או לבצע בו דיספוזיציה אחרת), מה שיוצר קושי שאינו יותר מתזרימי. הערבון המשמעותי דיו שהבטיח את הצו הארעי, ויבטיח גם את הצו הזמני, מבטיח את המשיב מפני נזקים דוגמת החזקת הרכב כנגד רצונו וירידת ערך, ואף לא נטען בעניין באורח סדור אחרת מפי המשיב.