תא"ק 44922-04-14 בנק הפועלים נ' קדאח

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.ביום 29/4/14 הגיש התובע כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר על סך 59,910 ₪ בגין ערבותו של הנתבע כערב מוגן לחובו של כנעאן חוסין (להלן: "החייב"), לאחר שניתנה החלטה בדבר מיצוי הליכים כנגד החייב ביום 18/12/13. לכתב התביעה צורפו כתב התחייבות וערבות מיום 9/2/09 עליו חתם הנתבע כערב, צילום ת.ז. של הנתבע, טופס גילוי מידע לערב, פסק דין כנגד החייב, החלטה בדבר מיצוי הליכים ומסמכים בנקאיים המפרטים את יתרת החוב נשוא התביעה.

2.לאחר שהוגשו לבית המשפט אישורי מסירה המלמדים כי כתב התביעה הומצא לנתבע פעמיים, פעם אחת במסירה אישית ולאחר מכן באמצעות הדואר ולא הוגשה בקשת רשות להתגונן, ניתן ביום 10/11/14 פסק דין בהעדר.

3.ביום 14/12/12 הוגשה הבקשה שלפניי לביטול פסק הדין. באשר לסיבת המחדל, טען הנתבע כי כאשר קיבל את התביעה לפני כחצי שנה הצהיר בפניו החייב כי ידאג לו לייצוג משפטי. הנתבע טוען כי כחודשיים לאחר מכן קיבל עוד התראה בגין חובות של החייב ואז הגיע ביחד עם החייב למשרד בא כוחו , שם הצהיר החייב כי פנה לעו"ד מכפר יאסיף אשר עשה לו הסדר תשלומים בגין חובו לבנק ולכן אין לנתבע מה לדאוג. הנתבע מסביר כי הסתפק בכך כיון שהחייב הוא גיסו ולא העלה בדעתו שדבריו אינם אמת.

4.לגופו של עניין טוען הנתבע כי לא מוצו כל הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב כיוון שלא ננקטו נגדו עיקולי משכורת, הגבלות, פקודות מאסר ומימוש עיקולים. עוד נטען כי לאחר הגשת התביעה בתיק זה, פנה החייב לב"כ התובע וביקש לסלק את החוב בהצעה ריאלית וסבירה , אך ב"כ התובע סירב לקבל את הצעתו.

5.ביום 24/12/14 הוגשה תגובת התובע לבקשה. נטען כי הנתבע הקל ראש בהוראות התקנות כאשר לא הגיש בקשת רשות להתגונן למרות שקיבל את התביעה פעמיים ביום 24/5/14 וכחודשיים לאחר מכן. לגופו של עניין נטען כי אין לנתבע טענות הגנה כיוון שהוא אינו מכחיש את חתימתו על כתב הערבות וטענותיו בדבר מיצוי הליכים מקומן בתיק ההוצאה לפועל. באשר לטענה לפיה החייב הציע להסדיר את החוב, נטען כי נוהל עם החייב משא ומתן אך לא נחתם הסכם חוב כלשהו , כאשר הבטחות החייב לחוד ומעשיו לחוד.

6.ביום 28/1/15 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובע. נטען כי התובע פעל בחוסר תום לב כאשר קפץ ישר לתפוס את הנתבע ( כך במקור – נ.ז.) מבלי שמיצה את הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מהטעמים שיפורטו להלן.

8.באשר לסיבת המחדל, אני סבור כי למרות התנהלותו של הנתבע גובלת בזלזול בחובותיו כבעל דין, אין מקום לדחות את בקשתו רק בשל שרשרת מחדליו הדיוניים. לאור קשרי המשפחה בין הנתבע הערב לבין החייב, סביר להניח כי הנתבע האמין בתום לב שהפעולות שביצע החייב אכן מייתרות את הגשת בקשת הרשות להתגונן. אמונה זו מלמדת על התרשלות ממשית , אשר אינה מגיעה בהכרח לזלזול בחובתו של הנתבע כבעל דין .