תא"ק 44858-11-14 רכאח נ' מעדני ים התיכון 2010 בע"מ ואח'

התובע בעלים של עסק בשם "רכאח צח שיווק" הינו עוסק מורשה שרשום על שמו ועוסק בשיווק וממכר דגים.

נתבעת 1 היא חברה שהפעילה בתקופה הרלוונטית את מסעדת "ראוף ואתינה" ברחוב קדם 81 ביפו, והייתה לקוחה של התובע שהזמינה וקיבלה ממנו סחורה בהתאם לחשבוניות שצורפו לכתב התביעה והסחורה סופקה לה במלואה. נתבעת 1 נותרה חייבת לתובע סך 264,571 ₪ בגין סחורה שסופקה לה ותמורתה לא שולמה.

נתבעת 2 חתמה על כתב ערבות אישית והתחייבה לשלם כל חוב של נתבעת 1. התובעת צירפה את כרטסת הלקוח של נתבעת 1 להוכחת החוב נשוא התביעה.

נתבעת 1 לא הגישה בקשת רשות להתגונן ו/או כתב הגנה. נתבעת 2 טוענת שלא חתמה על כתב ערבות אישית לפיצוי ותשלום כל חובות נתבעת 1. לטענתה, היא עבדה כשכירה בנתבעת 1, היא אינה בעלת מניות ולא מנהלת בנתבעת 1, לא ערבה מעולם לחובות נתבעת 1 ונודע לה על כתב הערבות האישית הנטען רק כאשר הוגשה נגדה בקשה לעיקולים.

ביום 11.6.15 בית המשפט מינה מומחה כתב יד – עו"ד יהונתן נפתלי לבדיקת החתימה שבמחלוקת על כתב הערבות האישית. המומחה פירט במבוא לחוות דעתו, כי מטרת הבדיקה הייתה אימות חתימה הנחזית להיות של נתבעת 2 בכתב ערבות אישית מיום 19.7.12 הוא המסמך שבמחלוקת. במהלך הבדיקה הוא השווה גם בין דוגמאות כתב היד של נתבעת 2 לכתב ידה במסמך שבמחלוקת, לקביעת טווח הווריאציה הטבעית שלה, וגם בין החתימה שבמחלוקת לבין דוגמאות חתימה שלה. הוא השווה בתכונות הכתב השונות כולל תכונות תנועה ומהירות, גודל, מרחקים, נקודות התארגנות, קווי פתיחה וסיום, חיבורים, נטייה, מבנה קו ולחץ במסמכי מקור, פריסה במרחב, פרופורציות פנימיות, מיקום יחסי, רשות, עצוב ועוד. כן בוצעו בדיקות מיקרוסקופיות למסמכי המקור והמומחה השתמש בזכוכית מגדלת ובמיקרוסקופ דו כני.

המומחה מצא שקיימת זהות ברוב תכונות הכתב בהשוואה בין החתימה שבמחלוקת לבין הדוגמאות וכן קיימת זהות בתכונות כתב שהכותב אינו מודע להם וכאלה הקשות לחיקוי. הוא מצא זהות זו בין היתר, בלחץ הכתיבה, בעיצוב ספציפי, פריסה במרחב, פרופורציות פנימיות, מבנה קוו מיקרוסקופי, ריווח, קווי פתיחה, קווי סיום. מנגד יש שונות בקו המסיים את החתימה מבחינת האורך והעיצוב, שונות שבולטת לעין ולא סביר שתבוצע על ידי זייפן, אלא דווקא על ידי הנבדק עצמו. לאור האמור לעיל, הוא מצא שקרוב לוודאי שהחתימה במחלוקת היא חתימת הנתבעת.

בחקירתו הסביר המומחה שברוב תכונות הכתב יש זהות כולל בעיצוב האותיות, א', ת', נ', י', וה'- הן בגובה, הן ב"קערה" שבאות א', הן בתנועה התנופתית והמיקום היחסי לקו האנכי של האות א'. יש פסיק נחיתה קטן באות ת' שמבוצעת בשני מהלכים וקשת קטנה בסיום הקו, קשתות זהות באות ו' וזהות בקערה של אות נ'. לגרסתו, רבה הזהות על השונות גם בתכונות הכתב שהם בלתי מודעות וזייפן אינו יכול לחקות אותן, כגון במקרה המקרוסקופי של הקו או לחץ הכתיבה. בנוסף לטענתו, השונות באות ת' נובעת מטווח וריאציה רחבה של החתימה. עוד לגרסתו גם זייפן מתחיל לא יטעה טעות כה דרמתית כמו השוני בין הכתב שבמחלוקת לבין הדוגמאות אלא יבצע את הזיוף קרוב לדוגמא . בכל מקרה כפי שהסביר המסקנה שלו היא אותה מסקנה גם אם נתעלם מההשוואה בין הספרות והכיתוב בת.ז. והכתובת.

חיזוק למסקנתו מצא המומחה בזהות גם בהשוואה בין מספר ת.ז והכתובת "קדם 81". בחקירתו הסביר המומחה, שלמרות שלא הונחה לבדוק את כתב היד במסמך שבמחלוקת אלא רק את החתימה, שזו הייתה הגדרת המטרה, מצא לנכון במסגרת התפקיד שהוטל עליו להתייחס לזהות בין הספרות ותעודת זהות ובמילה "קדם 81", והדוגמאות שכתבה נתבעת 2, כיוון שמבחינתו זה רלוונטי ומחובתו לסייע בחקר האמת, ויש משמעות רבה לתוספת זו לאור הזהות בין הספרות בת.ז. ובכתובת . עם זאת מכיוון שהגדרת מטרת הבדיקה הייתה החתימה הוא התייחס בנפרד להשוואה והזהות בין מספר ת.ז והכתובת וניתן להגיע לאותה מסקנה אליה הגיע גם מבלי השוואה זו של ת.ז והכתובת. לדבריו, במקרה זה הנושא רלוונטי כיוון שבמועד ההכתבה והכחישה נתבעת 2 כל קשר בינה לבין המסמך שבמחלוקת ואמר שאינה מכירה אותו וזו הסיבה שהוא התייחס למספר רכיבים.

בחקירתו התייחס המומחה למהירות כתיבה ומאפיינים גרפיים שעוזרים לאתר תכונה של קלות, שקט, מהירות בהתייחסות לאחידות התנועה, צורת האותיות, לחץ הכתיבה , וכל זאת לאחר פריסת כל הדוגמאות ולאחר בדיקת טווח הדוגמאות בינן לבין עצמם הוא סורק בצורה השוואתית את כל תכונות הכתב בין המסמך שבמחלוקת ולדוגמאות.

התובע בתצהירו פרט שנודע לו שנתבעת 2 מכרה את המקום בו התנהלה המסעדה וכן את בית מגוריה הנמצא בקומה מעל. בחקירתו העיד שאחותו החתימה את נתבעת 2 על כתב הערבות, את הסחורה סיפק למסעדה "ראוף ואתינה" שהם הבעלים, ולאחר מכן החליפו את שם המסעדה ל"ראוף ואתינה – מעדני הים התיכון בע"מ" וכך מופיע שם הלקוח בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה. ראוף ואתינה ומעדני הים התיכון שילמו עבור הסחורה ומבחינתו "כולם אותו דבר" וכך אמרו לו לרשום את החשבוניות. את הסחורה הוא שיווק לראוף ואתינה במשך 7 שנים, וראוף ואתינה הם שניהלו את החברה ואת העסק.