תא"ק 44736-05-16 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' טאהא ואח'

 בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 22/5/16 הגיש התובע נגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 138,526 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונו של הנתבע 1 (להלן: "קאהר") להחזרתה ערב הנתבע 2 (להלן: "ראפת") בערבות מתמדת עד לסך של 160,000 ₪ מיום 22/5/14. לכתב התביעה צורפו בקשה להקצאת מסגרת אשראי מיום 1/12/14, טופס מצב לקוח בהלוואות, פירוט תנועות אחרונות בחשבון העו"ש, אובליגו מתומצת, כתב ערבות ואישור בדבר גובה הריבית.

2.ביום 27/6/16 הוגשה הבקשה שבפניי למתן רשות להתגונן ולחילופין צו לגילוי מסמכים והארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן תוך 30 יום לאחר קבלת המסמכים שנדרשו. הבקשה נתמכת בתצהירו של קאהר. קאהר טוען כי אינו חייב דבר לתובע לאור העובדה שהתובע נהג כלפיו בחוסר תום לב והפר חובות הנובעות מן הדין ומן הפסיקה. התובע לא מסר לקאהר את כל המסמכים הקשורים להלוואות ולחשבון ולכן קאהר לא יכול להגיש חוות דעת מומחה, המפרטת את כל הפעולות ללא הרשאה שבוצעו בחשבון ואת כל חיובי היתר בריבית ובעמלות. מכתב בנוגע למסמכים נשלח ביום 26/6/16. קאהר מאשר כי היה לו חשבון של התובע עם מסגרת אשראי והלוואות. התובע גבה ממנו ריביות ועמלות בניגוד לדין. בחשבון בוצעו פעולות ללא הרשאה. מסגרות האשראי המוסכמות בפועל בחשבון בוטלו באופן חד צדדי וללא התראה מוקדמת תוך גרימת נזקים כבדים. קאהר לא חרג ממסגרת האשראי המוסכמת ולכן לבנק לא היתה זכות להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי. לקאהר יש טענות רבות כנגד הבנק בגין חיוב מוגזם שלא כדין בעמלות ובריביות, העמדת אשראי לפרעון מיידי, עשיית פעולות בחשבון על ידי הבנק ללא הרשאה ועוד. על מנת להיכנס לפרטי הטענות, זקוק קאהר לקבל את כלל המסמכים מהבנק. המסמכים שנתבקשו במכתב ב"כ הנתבעים מיום 26/6/16 הם דפי חשבון מיום פתיחת החשבון, סולמות ריבית מיום פתיחת החשבון, הסכמי מסגרת הקובעים את מסגרות האשראי והריבית, הסכם הלוואה, דפי חשבון של ההלוואה ולוחות סילוקין.

3.בהתאם להחלטה המורה לעשות כן, הגישה ב"כ התובע ביום 14/9/16 תגובה לבקשה. לתגובה צורפו 7 בקשות להקצאת מסגרת אשראי מהשנים 2011 עד 2015, סולמות ריבית לתקופה מיום 31/3/09 עד 31/12/15, לוח סילוקין להלוואה מיום 21/5/14 ומסמכים נוספים שלא נתבקשו על ידי הנתבעים. באשר לדפי החשבון נטען כי במשך השנים נמסרו דפי חשבון באופן שוטף. לפיכך דפי החשבון שנפתח בשנת 1998 יוזמנו עבור הנתבעים בכפוף להתחייבות לשלם את עלות הפקתם כפי שפורטה בסעיף 3 לתגובה. באשר לבקשת הרשות להתגונן, נטען כי מדובר בבקשה כללית וסתמית המהווה הגנת בדים. התובע שומר לעצמו את הזכות להגיב לבקשת רשות להתגונן מתוקנת ככל שתוגש לאחר המצאת המסמכים.

4.בהחלטתי מיום 14/9/16 הוריתי לב"כ הנתבעים להשיב לאמור בתגובה תוך 10 ימים ממועד קבלתה, ככל שאינו מסתפק במסמכים שהתובע מוכן להמציא.

5.ביום 26/9/16 הומצאה תגובה לב"כ הנתבעים.

6.ביום 5/10/16 הודיע ב"כ הנתבעים כי הנתבעים מבקשים לקבל את דפי החשבון. באותו יום ניתנה החלטה הקובעת לוח זמנים להמצאת דפי החשבון לב"כ הנתבעים בכפוף לתשלום עלות הפקתם כמפורט בתגובה. ניתנה אפשרות לנתבעים להגיש בקשת רשות להתגונן מתוקנת על בסיס המסמכים עד 26/1/17. עוד קבעתי כי ככל שלא תשולם עלות הפקת דפי החשבון במועד שנקבע, ישיבו הנתבעים לתגובת התובע עד 26/1/17.

7.אף אחד מהצדדים לא ביצע כל פעולה בתיק בהמשך לאמור בהחלטתי מיום 5/10/16 עד עצם היום הזה ולכן התיק בשל למתן החלטה בבקשת הרשות להתגונן על בסיס החומר המצוי בתיק.

8.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את בקשת הרשות להתגונן מהטעמים שיפורטו להלן.

9.בפסיקה נקבע כי בשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, רשאי הנתבע לקבל מהתובע מסמכים ספציפיים הדרושים לו כדי לפרט את טענות ההגנה שהעלה במידת הפירוט הנדרשת לשם מתן רשות להתגונן. במקרה שלפניי, כבר במסגרת התגובה לבקשה, המציאה ב"כ התובע חלק לא מבוטל מהמסמכים שנתבקשו והביעה נכונות להמציא את דפי החשבון בכפוף לתשלום עלות הפקתם. ניתנה החלטה ברורה בנוגע להמצאת דפי החשבון , אך הנתבעים לא עשו דבר בהתאם לאותה החלטה עד המועד שנקבע לעיון. במצב דברים שכזה נותרו הטענות כפי שהועלו בבקשת הרשות להתגונן סתמיות וכלליות במידה המצדיקה דחייתן כבר בשלב זה.