תא"ק 44632-11-14 בנק הפועלים בע"מ נ' יורם ואח'

בפני בקשת המבקשים, מיום 18.2.15, להורות על ביטול העיקול שנרשם על זכויות המשיבים הפורמאליים (להלן: "הנתבעים") בנכס מקרקעין הידוע כגוש 9088 חלקה 43 תת חלקה 55 (להלן: "הנכס"). המבקשים טוענים כי רכשו את הזכויות מהנתבעים ונרשמה לזכותם הערת אזהרה, בטרם הוטל העיקול. ודוק: אין בבקשה עתירה לביטול עיקול זכויותיהם הכספיות של הנתבעים אצל המבקשים.

טענות הצדדים

המבקשים טוענים כי לפי ההלכה הפסוקה והוראות חוק המקרקעין, זכותם האובליגטורית גוברת על העיקול שהוטל לבקשת המשיב ולטובתו, קל וחומר כאשר נרשמה לזכותם הערת אזהרה בטרם נרשם העיקול.

המשיב מתנגד לבקשה. לשיטתו, הבקשה הוגשה באיחור רב, לנוכח הוראת תקנה 376 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), אשר קובעת כי מחזיק יוכל להגיש בקשה לביטול צו העיקול הזמני תוך 30 יום מיום שהומצא לו עותק הבקשה לצו עיקול והתצהיר המצורף לה. במקרה דנא, הומצאו הבקשה והתצהיר למבקשים ביום 27.11.14 ולכן מדובר באיחור ניכר.

לא זו אף זו, המבקשים לא השיבו לצו העיקול לפי חובתם בתקנה 376 הנ"ל. יחד עם זאת, ביקשו במסגרת התביעה לאישור העיקול שהגיש המשיב, לבטל את העיקול, לקבל משכנתא ולשלם באמצעותה לנתבעים את יתרת התמורה עבור רכישת הנכס. המשיב ממשיך וטוען, שחרף החלטת בית המשפט מיום 31.12.14 כי על המבקשים לפעול בהליך מתאים, לא עשו כן עד הגשת בקשתם זו.

המשיב טוען כי המועד להגשת בקשה לביטול עיקול ע"י מחזיק קבוע בחיקוק ולכן לא ניתן להאריכו אלא מטעמים מיוחדים. ברם, המבקשים לא הגישו בקשה להארכת המועד.

המשיב טוען עוד כי לפי החלטת בית המשפט קיים השתק פלוגתא, כיון שהמבקשים הגישו בקשה דומה לבקשה דנא, במסגרת התביעה לאישור העיקול, והיא נדחתה ביום 18.1.15.

מעבר לכך, אין בית משפט זה מוסמך לדון בטענת המבקשים כי הוקנו להם זכויות ביושר. טענה זו מסורה לסמכותו של בית המשפט המחוזי.

המשיב טען עוד כי המבקשים מגישים בקשתם שלא בידיים נקיות ולכן לא יוכלו לזכות ליהנות מזכויות שביושר. לעניין זה טוען המשיב טענות ביחס לתקפותה של עסקת המכר בין הצדדים, לרבות טענות לחוסר הגיון כלכלי של העסקה, העברת כספים שלא לפי הוראות ההסכם, רישום הערת אזהרה לצד ג' שבועות מעטים לפני ביצוע עסקת המכר וכיו"ב נתונים המצביעים, לשיטתו, על חוזה למראית עין. בפרט מדגיש המשיב את פירעון הצ'קים שמסרו המבקשים, לאחר המועד שבו הומצא להם צו העיקול, ולטענתו מדובר בהפרת הצו.

מכאן, טוען המשיב, ביטול העיקול שהוטל על הזכויות בנכס, יסכל את העיקול שהוטל על הזכויות הכספיות של הנתבעים אצל המבקשים.

בתשובתם לתגובת המשיב, טוענים המבקשים כי המשיב אינו נוגע בעיקר, קרי: שהנתבעים לא החזיקו זכויות בנכס במעד רישום העיקול, הגם שהזכויות שהיו להם נותרו רשומות (כפוף להערת האזהרה). עוד הוסיפו שלפי ההלכה הפסוקה, שיק לפירעון עתידי, שיצא תחת ידי צד ג' לזכות החייב והוסב לאחר, אינו חוסה תחת צו עיקול שהוטל בין מועד ההסבה למועד פרעונו.