תא"ק 4462-01-12 עירית ירושלים נ' מוחיסין

ביום 14.03.12 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה.

ביום 14.07.13 הוגשה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, כדלקמן:

המבקש טוען כי לא הומצאו לידיו התראה, כתב תביעה, וכן פסק הדין שניתן בהיעדר, ואילו נודע לו אודות התביעה דנן בעקבות צו עיכוב יציאה מן הארץ אשר ניתן כנגדו במסגרתה. מיד אם ייוודע לו אודות התביעה פנה לעורך דין על מנת שיפעל בתיק. אשר על כן מבקש לבטל את פסק הדין משיקולי צדק. כמו גם מעלה המבקש טענת היעדר יריבות שכן מעולם לא היה בעלים של הנכס ומעולם לא החזיק בנכס נשוא תביעה זו. המבקש טוען כי הנכס נרשם על שמו על ידי זייפנים, ועל כך הגיש תלונה במשטרה.

בתגובתה מעלה המשיבה כי יש לדחות את בקשת הנתבע לביטול פסק דין מאחר ולא צרף תצהיר לאימות הטענות העובדתיות שמעלה בבקשתו, ויותר מזה, המבקש לא צרף תצהיר לבקשה למתן אורכה . המבקש ידע אודות החוב עוד בתאריך 21.05.13, שכן הגיש תלונה על כך במשטרה. עוד מעלה המשיבה כי כתב התביעה נמסר למבקש במסירה אישית (ולעניין זה מצרפת אישור מסירה ותצהיר מטעם המוסר). המבקש ידע אודות החוב הקיים כנגדו ונמנע מלהגיש על כך השגה, בתוך 90 ימים, בהתאם לסעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו-1976.

יוזכר כי לבקשה לביטול פסק דין מצורף תצהיר מפורט וחתום כדין, ועל כן לא מובנת טענת המשיבה לעניין התצהיר שלא הוגש כתמיכה לבקשה לביטול פסק הדין.

טענות המבקש בתשובתו, כפי שיובאו להלן:

המבקש טוען כי תצהיר המוסר הינו מזויף וכך גם חתימתו על גבי אישור המסירה. כמו כן מעלה המבקש כי אכן הגיש השגה בעניין החוב, ואף מצרף תשובת המשיבה בעניין השגתו. המבקש מעלה כי המשיבה ערבבה את הנכס בנכס אחר אשר רשום על שמו ולגביו אין כל מחלוקת, ורשמה את הנכס, נשוא תביעה זו, על ידי ייפוי הכוח שניתן במסגרת רישום הנכס האחר.

לאחר עיון בטענות הצדדים, יוטעם כי מחד, המבקש לא ציין מועד מדויק בו נודע לו אודות ההליך המתנהל כנגדו, ומאידך, חתימות המבקש באישור המסירה ובתצהירו שונות במהותן, ועל כן טענתו כי חתימתו באישור המסירה הינה מזויפת, אינה מופרכת לחלוטין.

מטרתו העיקרית של בית המשפט היא להכריע בגוף הסכסוך המובא בפניו ולהגיע לחקר האמת. כמו כן, אין לכחד כי למתן פסק דין בהיעדר עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין שפסק הדין ניתן כנגדו, זאת בלא שהתובענה בה ניתן פסק הדין התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה הזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו יישמר למקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכויי הגנה כלשהם. לא כך המקרה דנן.

לנוכח האמור, מאחר וטענות ההגנה דורשות ליבון ובשים לב שבית המשפט יעדיף בירור מחלוקות לגופן על פני מתן פסק דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי הדין, יבוטל פסק הדין תוך חיוב המבקש בהוצאות בסך 1,500 ₪, אשר ישולמו ללא קשר לתוצאות ההליך.