תא"ק 44601-07-12 בנק לאומי נ' בן חיים ואח'

לפניי בקשת הנתבע מס' 2 לביטול פסק הדין, שניתן נגדו ונגד הנתבע מס' 1 בהעדר הגנה ביום 11/10/12.

המבקש טוען לביטול מחובת הצדק, מאחר וכתב התביעה לא הומצא לו כדין, בהינתן כי אינו תושב הארץ מזה שנים.

המבקש מציין כי עיתוי הגשת הבקשה נובע מנסיונותיו של אביו לבטל את פסק הדין, שלא צלחו.

לגוף התביעה טוען המבקש כי מי שביצע את הפעולות בחשבון, לרבות לקיחת הלוואות היה אחיו, אליו גם נמסר כתב התביעה.

המשיב בתגובתו התנגד לביטול פסק הדין, טען כי כתב התביעה נמסר במען, הופיע ברישומי הבנק לאחיו של המבקש, שקיבל את המסמכים לידיו וסירב להזדהות או לחתום, וזאת עוד ביום 8/8/12 (נספח 1 לתגובה). המשיב מסר את פסק הדין בהדבקה במען המבקש ביום 21/10/12 (נספח 2 לתגובה), ותיק ההוצל"פ לביצוע פסק הדין נפתח ביום 25/11/12. לא נטען כי נמסרה אזהרה ולא צורף העתקה.

ברור כי ישנו איחור בהגשת הבקשה, באשר מועד פניית אביו של המבקש אל המשיב (נספח 3 לתגובה), בו אישר כי נודע לו על ההליכים, היה בחודש פברואר 2014, והבקשה הוגשה רק בחודש יוני 2014. המשיב מציין כי הנתבע מס' 1 היה מודע היטב להליכים ואף פתח בהליכי פשיטת רגל, וסביר כי המבקש היה בקשר עם בני משפחתו גם ממקום מושבו בחו"ל.

לגוף התביעה טען המשיב כי למרות שהמבקש טוען כי עזב את הארץ מזה שנים, הרי שהוא שפתח את החשבון בשנת 1996, בשנת 2003 צירף את אביו מיכאל כמיופה כח ובשנת 2009 צירף את אחיו, הנתבע מס' 1 כשותף בחשבון, ולשם כך חתמו שניהם בפני הבנק (נספחים 4, 5, 6 לתגובה). המשיב טוען כי המבקש אינו מעלה כל טענה כנגד החוב בחשבון, וכי אם בחר לעזוב את הארץ ולהותיר חשבון ביתרת חובה, אין לו להלין אלא על עצמו. המבקש לא ביקש לצאת מהחשבון ולא הודיע דבר לבנק בעניין.

המבקש הגיש תגובה לתגובה, בה טען אך כי פניית האב נעשתה בשמו ולא בשם המבקש, וכי ב"כ המשיב הוא שלא ענה לפניה.

לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובות, אני קובעת כי דין פסק הדין להתבטל מחובת הצדק.