תא"ק 44176-06-13 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' בורנשטין

בעניין: בקשה לביטול פסק דין ובקשה להארכת מועד לביצוע הפקדה

1.התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר בגין ערבות של הנתבע להלוואה אותה נתן התובע ליעקב ושני בר און. הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן, אשר נדונה במעמד הצדדים ביום 21/1/14. לאחר חקירה נגדית, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה תינתן לנתבע רשות להתגונן בכפוף להפקדת הסך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 21/4/14.

2.כיוון שהנתבע לא הפקיד את הסכום הנ"ל במועד שנקבע, ניתנה ביום 23/4/14 החלטה הדוחה את בקשת הרשות להתגונן ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪. כיוון שב"כ התובע לא הגיש פסיקתא, ניתן פסק הדין המקבל את התביעה רק ביום 29/6/14.

3.ביום 3/9/14 הגיש הנתבע את הבקשה שבפניי במסגרתה טען כי לאחר הדיון מיום 21/1/14 פנה ללווה והביע בפניו מורת רוחו מכך שננקטו נגדו הליכים משפטיים על רקע היותו ערב. הנתבע טוען כי באותה שיחה הצהיר בפניו הלווה כי בימים הקרובים הוא אמור לקבל סכום כסף נכבד באמצעותו יסלק את חובו לתובע לאלתר. הנתבע טוען כי האמין ללווה בהיותו אדם נאיבי. עוד טוען הנתבע כי במקביל לפנייה ללווה, פנה הנתבע למנהל כספים על מנת שייערך לביצוע ההפקדה, אולם הדבר לא נעשה בשל קשיים אליהם נקלעה חברת האחים בורנשטיין שבבעלות הנתבע ובשל טעות ברישום המועד האחרון לביצוע ההפקדה. נטען בבקשה כי הנימוקים שהועלו מהווים טעם מיוחד להארכת המועד. כך בפרט כאשר התובע לא מיהר לבקש ליתן פסק דין בחלוף המועד לביצוע ההפקדה. בהתאם להחלטת ביניים המורה לו לעשות כן, הפקיד הנתבע בקופת בית המשפט את הסך של 7,000 ₪ כתנאי לעיכוב הליכי הביצוע של פסק הדין.

4.ביום 7/10/14 הוגשה תגובת התובע, המתנגד לבקשה. נטען כי פסק הדין נמסר לנתבע ביום 16/7/14 והנתבע המתין חודש וחצי עד הגשת בקשת הביטול. עוד מודגש פרק הזמן הרב שחלף מאז ההחלטה המוסכמת מיום 21/1/14 ועד מתן פסק הדין. לחילופין , מבוקש לחייב את הנתבע בהוצאות מתאימות בגין הטירחה שנגרמה לתובע.

5.ביום 27/11/14 הגיש הנתבע בעצמו בקשה להקפאת ההליכים בתיק במסגרתה העלה טענות כלפי בא כוחו. בהחלטה שניתנה ביום 28/11/14 הבהרתי כי יש לצרף לבקשה שכזו את עמדת הצד שכנגד ולומר במפורש האם הנתבע מעוניין לשחרר את בא כוחו מהמשך הייצוג בתיק.

6.ביום 30/11/14 הגיש ב"כ הנתבע תשובה לתגובת התובע במסגרתה חזר על הטענות שהועלו בבקשה והדגיש את מעמדה של זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית. ביום 8/12/14 הגיש הנתבע הודעת הבהרה במסגרתה טען כי במצב שנוצר וחרף טענותיו כנגד בא כוחו, מבקש הנתבע לאמץ את האמור בתשובה, למרות שהוגשה ללא תיאום איתו. עוד הודיע הנתבע כי לאחר מתן החלטה בבקשה זו מבוקש לשחרר את בא כוחו מהמשך היצוג בתיק, כאשר הנתבע מתכוון לפנות לייצוג באמצעות עורך דין אחר.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי ישנה הצדקה לבטל את פסק הדין תוך חיוב הנתבע בהוצאות התובע בסך של 2,000 ₪ מהטעמים שיפורטו להלן.

8.סמכותו של בית המשפט להאריך מועדים שנקבעו על ידו, אינה טעונה הוכחת קיומו של טעם מיוחד, לאור הוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי. הפסיקה קבעה כי לעניין זה די בנימוק סביר כדי להיעתר לבקשה גם כאשר הבקשה מוגשת בחלוף המועד שנקבע לביצוע ההפקדה. עוד נקבע כי יש לבחון לעניין זה עוצמת אינטרס ההסתמכות של התובע על סופיות פסק הדין.