תא"ק 44022-09-14 צדיקוב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

הנתבעת הגישה בקשה למחיקת כותרת "סדר דין מקוצר" בטענה שאין מדובר בסכום קצוב.

לטענתה יש אבחנה ברורה בין שני סוגי פוליסות:

האחד, פוליסות שבעת הביטוח נעשתה בהן הערכה של שווי הנכס המבוטח שבהן המבוטח רשאי לקבל את הסכום המלא של הביטוח כפי שהוא נקוב בפוליסה, שראויות להתברר בסדר דן מקוצר.

השני, פוליסות בהן לא נעשתה הערכה של שווי הנכס המבוטח, בהן המבוטח זכאי לקבל שיפוי בהתאם לשיעור הנזק שנגרם בפועל ובגבול סכום הביטוח. בפוליסות אלה, על ביהמ"ש לשום את ערך הנכס המבוטח והן אינן מתאימות לבירור בסדר דין מקוצר.

לטענת הנתבעת, בתביעה זו, פוליסת ביטוח יהלומים שייכת לסוג השני כיוון שבעת הוצאתה לא בוצעה הערכה של שווי היהלומים ובפוליסה מופיע סכום הביטוח המקסימאלי שנקבע בהתאם לבקשת המבוטח. לטענת הנתבעת, אין מדובר בביטוח מוסכם ואין בפוליסה הוראה המטילה עליה חובה לשלם סכום קצוב. מה עוד, שכאשר קיימת מחלוקת לעצם האובדן ולהיקף הרכוש, לא ניתן לקבוע מהו הסכום הקצוב.

אמנם התובע טוען, שהשמאי מטעם הנתבעת העריך את הנזק כגבוה מסכום הביטוח ולכן על הנתבעת לשלם את מלוא סכום הביטוח, אך, כך לטענת הנתבעת, הטבלה שלטענת התובע ערך השמאי (נספח ג' לכתב התביעה), שהינו מסמך חלקי בלבד מתוך עמודי תרשומת של פגישת השמאי עם התובע, אינו הערכת שמאי מטעם הנתבעת, אלא מסמך המציג את גרסת התובע שכתוב בכתב ידו של התובע. המסמך, לטענת הנתבעת, הינו תרשומת חלקית של פגישת התובע עם שמאי הנתבעת ובו גרסת התובע בלבד, טבלת מלאי היהלומים הינה בכתב ידו של התובע ונערכה על ידו עם חותמת שלו וזוהי גרסת התובע בלבד.

מוסיפה הנתבעת שנספח ג' הנ"ל הינו הוכחה לקושי של השמאי לשום את שווי היהלומים, כיון שהתובע כתב במסמך על החזר לארץ באופן לא חוקי, ללא תיעוד וללא סכום היהלומים שהכניס לארץ באופן לא חוקי. במסמך כתוב שסכום הייצוא כולל "רוב מה שהוחזר במרץ" כך שלא ניתן לדעת מה נשאר בארץ והמסמך כולל השערות של המשיב, כך שהשמאי לא יכול היה להעריך את שווי האובדן.

התובע בתגובתו טוען שאין מחלוקת שמלאי היהלומים המוחזק בידו בעת שהותו בחו"ל, בוטח, שהיהלומים יצאו משליטתו מבלי שהעבירם מרצונו, וכי הנתבעת, באמצעות שמאי מטעמה, בדקה את נזק. הפוליסה הינה כנגד כל הסיכונים, המכסה אובדן או נזק מכל סיבה, ולכן אינו נדרש להוכיח את עלילות ואופן הגניבה , אלא רק את עצם האובדן.

טוען התובע שזוהי תביעה לסכום קצוב, כיוון שהשמאי מטעם הנתבעת בדק את היקף הנזק והיקף הנזק עולה על סכום הביטוח והנתבעת אינה מציגה את חוות דעת השמאי מטעמה. לטענתו, השמאי צירף הערות לטבלה ממנה נלמד כיצד נקבע שווי הפריט.

הנתבעת בתשובתה טוענת, כי מדובר בתביעה שאינה לסכום קצוב, הן כיוון שהפוליסה אינה נוקבת בסכום שווי מוסכם של הרכוש המובטח ועל ביהמ"ש לאמור את שוויו, אין שומה סופית של אובדן היהלומים הנטען, אין חוו"ד שמאי אלא מסמך של התובע שאינו הערכת ומפורטים בו סכומים שהם לגרסתו. שמאי ואף המשיב לא צרך חוו"ד שמאי מטעמו.

פוליסת הביטוח הינה לצורך טלטול יהלומים בלוס אנג'לס בסך 400,000$ בניכוי השתתפות עצמית בסך 5,000$, על המבוטח להוכיח את עצם האבדן ואת היקף הנזק.

בעניינינו, לא הומצאה כל חוו"ד שמאי לעניין שווי היהלומים ולטענת הנתבעת, לא נערכה חוו"ד כזו ע"י שמאי מטעמה.

המסמכים שהומצאו ע"י התובע אינם חוו"ד שמאי אלא תרשומות של התובע וגרסתו לשווי הרכוש שנגנב. אין מדובר בתביעה לסכום קצוב.

קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי היקף הרכוש שנגנב. אין מדובר בסכום קצוב שניתן לחשבו ב"חישוב אריתמטי" פשוט. מדובר בסכום הנזק שהינו במחלוקת, ולצורך כך, להבאת הראיות, חוו"ד שמאי יש לנהל את הדיון בסדר דין רגיל.