תא"ק 4383-03-15 בנק יהב נ' אחרק

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד בהעדר בקשת רשות להתגונן מטעם המבקש.

פסק הדין ניתן על ידי כב' הרשם אריה ביטון ביום 6.7.15.

המבקש טוען כי יש להורות על ביטול פסק הדין שכן עומדת לו עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק שכן נפל פגם במסירת כתב התביעה לידיו כך שהאו קיבלו רק לאחר שקיבל את האזהרה בתיק ההוצל"פ שנפתח כנגדו בזיקה לפסק הדין שניתן בהעדר הגנה. לטענתו רק ביום 28.3.16 כאשר ניגש להוצל"פ נודע לו כי התנהלו כנגדו הליכים משפטיים ובסיומם ניתן פסק הדין. לטענתו הוא לא מתגורר בכתובת בה נמסר כתב התביעה ולכן לא התקבל לידיו ומפנה בעניין זה לתמצית הרישום ממרשם האוכלוסין באשר לכתובתו שלא תואמת את הכתובת בה נמסר כתב התביעה.

כמו כן טוען המבקש כי סיכויי הגנתו טובים שכן עסקינן בתביעה הגין היותו ערב לחוב שהתיישן. עוד נטען כי המשיב פועל בחוסר תום לב שכן הוא כבר נקט כנגד המבקש בהליכים משפטיים בגין חוב אישי לשו והם הגיעו להסדר בעניין זה והוא אף פרע את חובו אך משך כל המגעים אל מול המשיב לא נאמר לו דבר בדבר החוב נשוא תיק דנן.

בפי המבקש יש גם שלל טענות במסגרת החוב לו הוא ערב וכן נטען לשיהוי רב בו נקט המשיבה החל מהיום בו החל החייב העיקרי להתעכב בתשלום ההלוואה.

עם הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, עתר השיב לקיים דיון ולחקור את המבקש על תצהירו מבלי להתייחס לגופן של טענות.

ביום 4.1.17 התקיים בפניי דיון במסגרתו נחקר המבקש וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

במועד הדיון ביקש ב"כ המשיב שתינתן החלטה באשר לעובדה לפיה הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה הוגשה בחלוף המועד להגשתה ומבלי שהתבקשה הארכת מועד להגשתה ולאחר שמיעת הטענות החלטתי ,שעל אף שלא הובא בפניי הסבר משכנע בדבר השתהותו של המבקש בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין הרי שאני מבכרת את זכות הגישה לערכאות ולאור טענות ההגנה מטעמו וסיכוייו להצליח בהליך , הוריתי על קיום דיון בבקשה לגופו של עניין על אף השיהוי בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

ב"כ המשיב טען, כי דין הבקשה להידחות הן בשל סיכויי ההגנה הנטענים והן בשל הטיעונים בדבר אי מסירת כתב התביעה לידי המבקש. לטענתו כל המסירות בוצעו בהתאם לכתובת המקש הרשומה במרשם האוכלוסין. לטענת ב"כ המשיב מסתבר שהכתובת לגביה דיווח המבקש לאורך כל הדרך ולגביה נטען שאינה כתובת מגוריו, הינה הכתובת שהוא גר בה , לפי הצהרתו. לצד זאת גם למבקש אין כל סיכוי להצליח בהגנתו. שכן מחקירתו בביהמ"ש עולה שאין בידי המבקש יכולת לשלם בגין הערבות אותה הוא חב למשיב והוא גם לא התכוון לשלם את חובו.

בהחלטת ביניים שניתנה על ידי בדיון שהתקיים בפניי קבעתי, כי בידי המבקש טענות הגנה הראויות להתברר במסגרת ההליך , ולכן אני לא מוצאת לנכון להוסיף ולהידרש בעניין זה לטענה בדבר ביטול פסק הדין מתוקף שיקול הדעת. בשולי הדברים ביחס לתנאי זה, אוסיף כי ההלכה הפסוקה מורה כי מידת ההגנה שנדרש בעל דין להציג, על מנת שביהמ"ש יפתח את שעריו בפניו, אינה גבוהה. עמד על כך כב' השופט י' דנציגר בע"א 1782/06, רע"א 8991/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (פורסם בנבו 6.4.08).