תא"ק 4358-08-13 בנק הפועלים בע"מ נ' חגאזי ואח'

1) כנגד הנתבעת ונתבע נוסף הוגשה תביעה כספית על ידי התובע בגין יתרת חוב בחשבון אותו

ניהלו אצל התובע, אשר נכון ליום 24.7.13 עמד על סך של 110,711 ₪.

2) ביום 13.10.13 ניתן כנגד הנתבעים פסק דין לאחר שלא הוגשה הגנה במועד.

3) רק ביום 27.3.14 לאחר שכנראה שננקטו הליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבעת הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין ובקשה לביטולו.

4) בתצהיר התומך בבקשה כל שנטען הוא כי הנתבעת ובעלה התגרשו לפני כשנה. במסגרת הואהליך הגירושין פסק בית הדין השרעי בנושא חלוקת חובות הנתבעת וגרושה כי זה האחרון יהא אחראי בלעדי לפירעון החוב נשוא תיק זה. חרף הודעתה לתובע על קיומו של פסק הדין סירב התובע למחוק את שמה מהחשבון.

בנוסף טענה הנתבעת כי היא לא קיבלה את כתב התביעה.

5)ב"כ התובעת מתנגד לבקשה. לטענתו כי לא רק שכתב התביעה ופסק הדין הומצאו כדין לנתבעת בכתובת מגוריה כפי שזה מופיע במרשם האוכלוסין אלא שאף נעשו פניות מצד הנתבעת וב"כ לתובע על מנת שימחק אותה מהתביעה.

עוד טוען ב"כ התובע כי הבקשה הוגשה באיחור.

לגוף התביעה טוען התובע כי החשבון אותו ניהלו הנתבעת וגרושה הינו חשבון ביחד ולחוד ולפיכך שניהם אחראים לכיסוי החוב בחשבון.

כמו כן ההסכם ו/או פסק הדין שניתן על ידי בית הדין השרעי אינו מחייב אותו מאחר והוא לא היה צד להליך, כך שהוא מחויב אך ורק את הצדדים לו.

6)לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מכל אחד מהנימוקים הבאים:

ראשית – אין בבקשה ובתצהיר כל איזכור מתי ידעה הנתבעת על קיום פסק הדין כנגדה.

לו זו אף זו, במסגרת הבקשה להארכת מועד לא ניתן כל טעם מיוחד הנדרש על פי הדין וההלכה לאיחור בהגשת התביעה.