תא"ק 43200-02-15 עמידר,החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' חובל

1.בפניי בקשה לביטול פסק דין מיום 17/12/15. 

ביום 11/5/15 ניתן נגד הנתבעת פסק דין בהעדר הגנה שבוטל מחובת הצדק בהחלטה מיום 21/7/15.

ביום 12/10/15 לאחר ארכות קודמות ניתנה לנתבעת אפשרות להגיש בקשת רשות להתגונן תוך 30 ימים מאותה החלטה. למרות האמור לא הוגשה בקשת רשות להתגונן וניתן פסק דין נוסף בהעדר הגנה ביום 17/12/15.

2.רק ביום 3/4/16 ביקשה הנתבעת ביטולו של פסק הדין שניתן וזאת מאחר שלטענתה פנתה לצורך קבלת סיוע משפטי ונדחתה וכי גם סבלה מפגיעה ביד באופן שיש להתחשב בכך לצורך ביטולו של פסק הדין. יוער כי הבקשה עצמה הוגשה מעבר למועד הקבוע בתקנות.

מאחר שאין מחלוקת שהנתבעת ידעה שעליה להגיש בקשת רשות להתגונן שהרי ביקשה ארכות שניתנו לה, אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

אמנם רשאי בית המשפט לשקול ביטולו של פסק הדין תוך איזון בין סיבת המחדל לסיכויי ההגנה ואולם הלכה היא שאין מקום להורות על ביטול פסק דין שלא מחובת הצדק, אם התוצאה לאחר דיון תהיה זהה לתוצאת פסק הדין שניתן (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 344 (מהדורה שמינית, 2005) וההפניות שם).

3.התקיימו בפניי 3 דיונים בבקשתה של הנתבעת. לדיון מיום 9/1/17 הוזמנו מר גמליאל, סגן מנהל סניף עמידר בחולון-בת ים, מהנדס הבניין מר ליטנשטיין והגב' שירזי, מנהלת תיק לקוח המטפלת בעניינה של הנתבעת.

לאחר שהסתיים הדיון מיום 9/1/17 הודיעה הנתבעת כי היא מבקשת שהות לנסות ולממש זכויותיה ולהגיש תביעה נגד הנתבעת על מצב דירתה. ניתנה לנתבעת שהות לעשות כן עד ליום 25/1/17.

ביום 23/1/17 הוגשה בקשה ערוכה בידי עו"ד שימל שהחל בייצוגה של הנתבעת. באותו בקשה רוכזו טענותיה של הנתבעת. במסגרת אותה בקשה הוגשה גם לכאורה "בקשת רשות להתגונן" שעה שטרם בוטל פסק הדין.

יש ליתן החלטה על בסיס החומר שבתיק.

4.בדיונים בפניי הודתה הנתבעת כי היא מחזיקה בדירה מושא הדיון – ברחוב כורזים – וזאת במקביל להחזקתה בדירה ברחוב בית אל – היא הדירה אותה היא זכאית להחזיק על-פי זכאותה לדיור ציבורי. הנתבעת גם אישרה שהיא מחזיקה בדירה בכורזים כ'בת ערובה' (עמ' 2, ש' 12) וזאת מאחר שאינה מרוצה מתנאי המגורים בדירה ברחוב בית אל. לטענתה השיפוץ שנעשה באותה דירה, בגינו קיבלה באופן זמני את הדירה החלופית ברחוב כורזים לא הסתיים (עמ' 2, ש' 8 לפרוט' מיום 29/11/16) וכי בסופו של דבר מדובר עדיין בדירה שאינה ראויה למגורים (עמ' 1, ש' 25 לפרוט' מיום 29/11/16).

5.הנתבעת מבקשת כי יכירו ב- 2 הדירות – זאת לה היא זכאית ברחוב בית אל וזאת שהיא מחזיקה כ'בת ערובה' עד לסיום השיפוץ לשביעות רצונה – כדירות שאינן ראויות למגורים ולקבל דירה אחרת תחתן (עמ' 1, ש' 27 לפרוט' מיום 29/11/16).