תא"ק 43042-10-15 עיריית לוד נ' חסונה

המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן בפני תביעה לסילוק יד שהוגשה בסדר דין מקוצר, בקשר לחנויות במתחם השוק העירוני הישן בעיר לוד.

לדיון שהתקיים ביום 10.3.16 לא התייצב המבקש, ובא כוחו עתר להתיר לו לתקן את בקשת הרשות להתגונן בשים לב לעובדה כי בין הצדדים מתנהל הליך נוסף (ת.א. 19707-07-11 (שלום רמלה), כב' הש' ימיני) – הליך שבו הגישו לאחרונה הצדדים סיכומיהם והם ממתינים למתן פסק דין.

בשים לב לאמור, הגיש המבקש בקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן, המשיבה הגיבה לבקשה והמבקש נמנע מלהשיב לתגובה.

בבקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן עותר המבקש להתיר לו להוסיף טענה מקדמית ולפיה דין התביעה להדחות או להמחק על הסף נוכח ניהולו של ההליך המקביל הנזכר לעיל. המשיבה גורסת, מנגד, כי הטענה הועלתה בשיהוי ניכר וכי היה על המבקש להעלותה בהזדמנות הראשונה.

יוזכר עוד כי הצדדים הסכימו בדיון כי הבקשה למתן רשות להתגונן תוכרע על פי סיכומים שיגישו, ללא צורך בחקירתו של המבקש וללא צורך בדיון נוסף.

דיון

אמנם, יתכן שניתן וצריך היה להגיש את הבקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן (שלא לומר להעלות את הטענה המקדמית) במועד מוקדם יותר. ברם, יפים דברי השופט Bowen (י' זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, פיסקה 271):

"אינני מכיר שום טעות או שגיאה שבית המשפט אינו חייב לתקן, אם אין בפניו עניין של תרמית או כוונה להטעות, ובלבד שיש בידו לעשות את הדבר מבלי לגרום אי צדק לצד שכנגד. בתי המשפט אינם קיימים כדי להטיל משמעת, אלא כדי להכריע בשאלות שבמחלוקת, ובעיני אינם נחשבים תיקונים כאלה כעניין של חסד".

וכבר נפסק כי בית המשפט רשאי להתיר תיקון כתב טענות בכל שלב משלבי הדיון ואפילו בשלב הערעור (ר' זוסמן, שם, בעמוד 353 וההפניות בהערת שוליים 57).

מגמתו הבסיסית של בית המשפט היא להשיג הכרעה צודקת במחלוקת שבין הצדדים (ב"ש 230/86 (ע"פ 947/85) עוזי עצמון נגד מדינת ישראל, פ"ד מ(2) 353, 359) והלכה היא כי סעד של סילוק תביעה על הסף הינו סעד קיצוני שבית המשפט לא ייעתר לו אלא במקרים קיצוניים, שכן יש להעדיף בירור המחלוקת לגופה. אין ביהמ"ש בוחן מהם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התביעה קלושים, לא יחסום בית המשפט בפני התובע את הדרך לבירור תביעתו אם קיימת אפשרות כלשהי, גם אם בדרך של תיקון כתב התביעה, שהתובע יצליח בתביעתו.

באנלוגיה, יש להתיר גם את תיקונה של הבקשה למתן רשות להתגונן על מנת לאפשר בירור המחלוקת לגופה וכדי להשיג הכרעה צודקת ועניינית במחלוקת שבין הצדדים.

אשר על כן, אני מתיר את תיקונה של בקשת הרשות להתגונן כמבוקש.