תא"ק 42834-04-14 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' ג'. אדרי ובניו בע"מ ואח'

בפניי בקשה למתן רשות להגן שהוגשה על ידי המבקשת, כנגד תביעה כספית שהגיש המשיב, בסך של 81,217 ₪, כך במקור.

המשיב (להלן: "הבנק") הגיש את כתב התביעה כנגד שני נתבעים נוספים, הנתבעת 1, חברת ג. אדרי ובניו בע"מ (להלן: "החברה"), שהינה החייבת העיקרית, וכנגד הנתבע 3, ערן אדרי, שהינו בנה של המבקשת, במעמדו כערב לחיוביה הכספיים של המבקשת כלפי הבנק.

המבקשת, שהינה הנתבעת 2, נתבעה במעמדה כערבה לחובותיה של החברה, מכוח כתב ערבות מתמדת לכל חוב, ועל פי עדותה עולה שכתב הערבות נחתם על ידה בסניף הבנק ביום 12.6.2011.

כנגד ערן אדרי ניתן פסק דין בהעדר הגשת בקשה למתן רשות להגן.

ביום 3.11.2014 נערך דיון אשר במהלכו נחקרה המבקשת בחקירה נגדית, ובחקירה חוזרת, ונשמעו סיכומים בעל- פה.

אקדים ואציין שלאחר שבחנתי את כל שהובא בפני, ועיינתי בעדותה של המבקשת, מצאתי לנכון להורות על דחיית הבקשה למתן רשות להגן, מכיוון שלא מצאתי כי המבקשת העלתה טענות הגנה של ממש, ולו לכאורה, מהטעמים שיפורטו להלן.

המבקשת העלתה טענות שונות שבעובדה בסעיפים 1-11 לתצהירה. בסעיפים 12-20, 22-26, ו- 28 לתצהירה, נסקרו דינים שונים, הועלו טענות משפטיות הנוגעות למתן רשות להגן, והובאו ציטוטים מפסיקת בתי המשפט בעניין זה. מן הראוי היה למקד את טענות המבקשת בתצהירה בטענות שבעובדה, ולהותיר את הטענות שבמשפט במסגרת הבקשה למתן רשות להגן.

המבקשת טענה בתצהירה, במסגרת בקשתה למתן רשת להגן, שלא הבינה על מה חתמה, ופקיד הבנק לא הסביר לה על מה חתמה (ס' 1 לתצהירה).

הצהרתה הנ"ל שלפיה לא ידעה שהיא חותמת על כתב ערבות, נסתרת על פניה בשים לב לאמור בהמשך אותה הפסקה- "... הבן שלי ערן הסביר לי כי אם יקרה משהו רע לחברה אני לא יחשוש כי כספי המדינה מובטחים עד גובה 25% מערך ההלוואה וכך לא יאונה כל רע לערבים קרי לי הנתבעים 2 ו-3 (להלן: הנתבעים) הם בעלי המניות ומנהלים בחברה פרטית ... " (הדגשה שלי- מ.ה.), וכן אינה מתיישבת עם האמור בהמשך תצהירה- (ס' 4) שלפיו- "אני מצהירה שביום 12.6.11 חתמו הנתבעים על כתב ערבות מתמדת ל"כל חוב" (להלן: כתב ערבות")".

מעיון בהמשך האמור בתצהירה, וכן בעדותה, עולה בבירור כי הייתה מודעת היטב לכך שהיא חותמת על כתב ערבות להבטחת פירעון החובות הכספיים של החברה כלפי הבנק.

המבקשת העידה בחקירתה הנגדית כי במועד העמדת ההלוואה על ידי הבנק היא הייתה בעלת המניות של החברה. "ש. במועד קבלת ההלוואה היית בעלת המניות בחברה? ת. אני חושבת שהייתי" (ע' 1, ש' 17-18). מעבר לכך, מעיון בתדפיס רשם החברות שצורף לכתב התביעה, ואשר הוצא ביום 24.5.2011, עולה בבירור שהמבקשת הייתה בעלת המניות היחידה של החברה, וכן עולה שהייתה אחת משני המנהלים של החברה. יש לזכור שהערבות נחתמה על ידי המבקשת ביוני 2011, ועל פי עדותה ונתוני רשם החברות שימשה באותו זמן כבעלת השליטה היחידה בחברה.