תא"ק 42751-04-15

ביום 14/6/15 לבקשת התובעת ובאין בקשת רשות להתגונן מעם הנתבעים 2 ו-3, ניתן פס"ד בהעדר הגנה.

ביום 3/9/15 הגיש המבקש בקשה לבטל את פסה"ד, לעכב את ביצועו וגם להעביר את התיק לבית משפט בנצרת.

הבקשה מציינת כי יש לבטל את פסה"ד כיוון שניתן "בהעדר סמכות מקומית", כי המבקש לא קיבל את כתב התביעה לידיו, ולא ידע על פסה"ד עד ליום 13/8/15. במועד זה מצא על רצפת חניון ביתו, מעטפה מרשות האכיפה וכך נודע לו כי נפתחו הליכים לביצוע פסה"ד אותו הוא רוצה לבטל.

הבקשה נסמכת בתצהיר המבקש, המצהיר על סמך יעוץ משפטי על הנטען בבקשתו ביחס לסמכות המקומית. לעניין מסירת כתב התביעה חוזר הוא על הנטען בבקשה כמפורט לעיל. לגופה של תביעה, מצהיר המבקש כי אכן חתם על ערבות אישית עד לסך 53,000.00 ₪ להבטחת תשלום בגין סחורה שיקבל הנתבע 3, לאתר עבודה בו עבדה הנתבעת 1, אולם עלות הסחורה שנרכשה ע"י הנתבעת 3 עמדה על סך 40,357.00 ₪ בלבד, והיא שולמה באמצעות שקים שנמשכו מחשבון הנתבעת 1 ואף נפרעו.

תשובת התובעת מיום 29/9/15 מציינת כי, פסה"ד ניתן בהתבסס על אישור מסירה ותצהיר מוסר, לאחר המצאה לאשתו של המבקש אשר סירבה לחתום על אישור המסירה או להזדהות בשמה.

אישור המסירה והתצהיר צורפו לתשובה.

המבקש נמנע מלצרף תצהיר מטעם אשתו, וכן אף לא התייחס לתצהיר המוסר באופן כלשהו. לא נפל פגם כשלהו בהמצאת כתב התביעה, ועל כן סבורה התובעת כי אין לבטל את פסה"ד מחובת הצדק.

באשר לביטול פסה"ד על פי שיקול דעת, מציינת התשובה כי הטענה האחת והיחידה של המבקש, לעניין הגנה מפני התביעה עצמה, מסתכמת בטענה כי רכישות הנתבעת 1 אצל התובעת הסתכמו ב- 40,357.00 ₪ וכי סכום זה שולם ע"י הנתבעת 1 בשקים שנמשכו מחשבונה וגם נפרעו. אין הבקשה מתייחסת כלל לכרטסת הנה"ח שניהלה התובעת על שם הנתבעת (ת/3 בכתב התביעה).

באשר לטענה בעניין הסמכות המקומית, הרי שבית משפט זה קנה סמכות מקומית לדון בתובענה נוכח המקום שנועד לתשלום השייך, במשרדי התובעת בכפר קרע.