תא"ק 4253-10-14 אמנות המשחק לתיאטרון ולקולנוע (ע.ר.) 580374270 נ' מנדה

1. זוהי תביעה כספית על סך 104,227 ₪ בעילה כספית נזיקית, עשיית עושר ולא במשפט, שהוגשה ע"י התובעת, עמותה המפעילה בתי ספר לאומנות הבמה, (להלן: "התובעת/העמותה").בין מייסדי העמותה היו: סופיה מרקוביץ - אמה של נתבעת 1 שהייתה גם הגורם המקצועי והיסוד להקמת התובעת ולפעילות ביה"ס והתיאטרון, שאף נקרא על שמה "סופיה מרקוביץ", שנפטרה בחודש ספטמבר 2013 (להלן: "המנוחה"). פבל קרלין שהיה בן זוגה של המנוחה (להלן: "פבל") והנתבעת 1 . להלן: "הנתבעת"). הנתבעת והמנוחה היו חברי וועד בעמותה, הנתבעת היא בתה של המנוחה, הייתה בין מייסדי העמותה ועבדה בה כמתנדבת. נתבעות 2-3 הן חברות העוסקות במכירת טלפונים ושירותים, עמן התקשרה התובעת בהסכמים לרכישת ציוד ושירותים

לאחר דיון ההוכחות הושגה פשרה בין התובעת לנתבעות 2-3

תמצית טענות התובעת

2. המנוחה ופבל, כבעלי תפקיד בעמותה קיבלו מהאחרונה טלפונים סלולאריים וקווי טלפון שנרכשו מנתבעת 2 במימון התובעת בהוראת קבע מחשבונה. בחודש נובמבר 2006 חדלה המנוחה מלשמש בעלת זכות חתימה בתובעת ובמקומה מונה צבי שרף. בשנת 2007 הנתבעת חדלה מלפעול כמתנדבת בביה"ס של התובעת והצטרפה למשך חצי שנה לצוות המקצועי של ביה"ס כמנהלת פרויקטים. לצורך תפקידה זה קיבלה מכשיר טלפון וקו מס' 052-2030226 שנרכשו מנתבעת 2, ושולמו ע"י התובעת בהוראת קבע מחשבונה.

3. בחודש אפריל 2007 החליפה התובעת ספק טלפון ועברה לעבוד עם נתבעת 3. המנוחה, פבל והנתבעת קיבלו טלפונים וקווים מנתבעת 3 ששולמו מחשבון התובעת ולנתבעת נמסר קו מס' 050-3000884. מכיוון שבעת המעבר לנתבעת 3 תקופת התשלום עבור המכשירים שנרכשו מנתבעת 2 טרם הסתיימה, נשארה בתוקף הוראת התשלום עבור המכשירים לנתבעת 2.

לטענת התובעת, בסוף חודש אפריל 2007 הנתבעת הזמינה וקיבלה מנתבעת 2, בשם התובעת אך ללא ידיעתה והסכמתה, קו מס' 052-5556148 שנמסר לשימוש בתה של הנתבעת, שהורתה לנתבעת 2 לחייב את חשבון התובעת באמצעות הוראת הקבע שהייתה פעילה. הנתבעת לא הייתה מוסמכת לפעול בשם התובעת כפי שפעלה, וכדי להסוות זאת, מסרה לנתבעת 2 את כתובתה הישנה של התובעת, שבה לא פעלה, למשלוח החשבונית. בהמשך, שדרגה הנתבעת את מכשיר הטלפון בנתבעת 2, תוך חיוב חשבון התובעת באמצעות אותה הוראת קבע.

4. לטענת התובעת, נתבעת 2 פעלה במודע ו/או ברשלנות ועשתה יד אחת עם הנתבעת כאשר היה ידוע לה שלנתבעת אין הרשאה לפעול בשם התובעת, ושהתובעת סיימה את ההתקשרות עמה. את החיובים בגין המכשירים שנרכשו ע"י התובעת שלחה נתבעת 2 לכתובתה המעודכנת של התובעת ואת החשבוניות בגין המכשיר שנמסר לנתבעת 2 שלחה לכתובתה הישנה שלא הייתה כבר בשימוש. במועד לא ידוע, העבירה הנתבעת על שמה את קו 052-5556148 אצל נתבעת 3, ומכיוון שהעברת הקו הצריכה חתימת התובעת, הציגה עצמה הנתבעת כמוסמכת מטעם התובעת.

5. טוענת התובעת, שבחודש אוגוסט 2007 חדלה הנתבעת לפעול בביה"ס של התובעת והשיבה לתובעת את מכשיר הטלפון שנרכש מנתבעת 3 ומאז לא נעשה בו שימוש. הנתבעת שהציגה עצמה בפני נתבעת 3 כמוסמכת מטעם התובעת, הורתה לנתבעת 3 לחבר את קו 050-3000884 למכשיר הטלפון שבבעלותה, התשלום המשיך להתבצע באמצעות הוראת הקבע של התובעת והיא הורתה לנתבעת 3 לשלוח את החשבונית לכתובתה הפרטית.

6. בסוף שנת 2008 פנתה הנתבעת אל פבל, ששימש כמנכ"ל התובעת וביקשה את הסכמת התובעת שקו 050-3000884 יועבר לשמה והיא תישא בעלויות וזאת, מבלי שיידעה אותו שקו הטלפון כבר פועל במכשיר שלה. פבל נעתר לבקשתה וכתב לנתבעת 3, בשם התובעת אישור להעברת הקו לנתבעת שההוצאות יחולו עליה. אלא שבדיעבד הסתבר שהנתבעת לא העבירה את הקו לשמה, המשיכה לחייב את התובעת בעלויות הקו באמצעות הוראת הקבע ואף בחודש יוני 2009 ביצעה שדרוג, ללא הרשאה וסמכות מהתובעת, ובחודש אפריל 2010 ביצעה שדרוג נוסף ע"ח התובעת. בחודש אפריל, לאחר שפבל סיפר שיש חשש לפעילות לא חוקית במכשירים, העבירה הנתבעת את המשלם בנתבעת 3 על שם המנוחה.

7. לפבל נודעה התרמית שביצעה הנתבעת רק בשנת 2014 לאחר שבשנת 2012 רואה החשבון של התובעת הכין את מאזני שנת 2011. אז הסתבר שחיובי התובעת בגין הטלפונים הסוללארים גבוהים מהרגיל, עקב תשלומים שמבוצעים לנתבעת 2 באמצעות הוראת קבע. מנכ"ל התובעת פנה לנתבעת 2 ולא נענה, באותה עת חלתה המנוחה והברור הופסק עד לאחר מותה בספטמבר 2013.

בשנת 2013 בבדיקה שנערכה לאור דרישת נתבעת 2 לתשלום חוב, הסתבר לפבל היקף פעולות הנתבעת במכשיר וחיוב התובעת בעלויות. פבל פנה לנתבעת ולאור תשובותיה פנה בתלונה למשטרת ישראל.

לבקשת התובעת חוות הדעת של רואה החשבון קרלברג הוצאה מהתיק.