תא"ק 42433-01-14 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' שפע בפרי ארצנו בע"מ ואח'

ביום 14.05.14 ניתן כנגד הנתבעים פס"ד בהיעדר הגנה.

בפני בקשה לביטול פסק דין מטעם הנתבע 2 (להלן: "המבקש"), כדלקמן:

המבקש טוען כי כתבי בי-הדין לא הומצאו לידיו ונודע לו אודות ההליך דנן עקב אזהרה שנשלחה אליו מלשכת ההוצאה לפועל. הואיל והאזהרה התקבלה אצלו במועד פגרת בית המשפט לא הייתה באפשרותו לצלם את המסמכים הרלוונטיים והיה עליו לחכות עד למועד סיום הפגרה.

לגופו של עניין, עסקינן בתביעה שהוגשה כנגד המבקש כערב לחובותיה של החייבת העיקרית שהיא הנתבעת 1 בתיק (להלן: "המשיבה הפורמאלית"). המבקש עבד כשכיר בחברת עץ השדה סיטונאות פירות וירקות בע"מ שהיא חברת אחות של המשיבה הפורמאלית. המבקש טוען כי מעולם לא חתם על ערבות אישית להתחייבויותיה של המשיבה הפורמאלית וכי כתב הערבות אשר אותו מציגה המשיבה הינו מזויף. כמו גם טוען כי, פרטי האשראי אשר מסר למשיבה נמסרו במסגרת עסקה אישית עמה ולא במסגרת חתימה על ערבות אישית.

בתגובתה טוענת המשיבה כי המבקש ידע אודות ההליך דנן עוד מינואר 2014 עת שנשלחה אליו דרישת תשלום מבא כוחה. ביום 18.03.14 כתב התביעה נמסר למבקש במסירה אישית אולם זה סרב לחתום (מצ"ב אישור מסירה ותצהיר מוסר). ביום 16.06.14 נשלח למבקש פסק הדין שניתן כנגדו בדואר רשום וחזר מהטעם "לא נדרש". המבקש לא טען כנגד הכתובת אליה נשלחו כתבי בי-הדין. לנוכח האמור, כתבי בי-הדין הומצאו כדין למבקש אלא שמטעמים השמורים עמו, בחר המבקש להתעלם והגיש את בקשתו לביטול שלהלן רק כעבור 9 חודשים.

לגופו של עניין, המבקש והמשיבה הפורמאלית נותרו חייבים ביחד ולחוד סך 140,845 ₪ בגין שירותי השכרת רכב אשר ניתנו למשיבה הפורמאלית. המבקש חתם על כתב התחייבות אישי בו ערב להתחייבויות המשיבה הפורמאלית, תוך הפקדת פרטי האשראי שלו אשר להבטחת ערבותו. יוזכר כי ניתן פסק דין כנגד המשיבה הפורמאלית אשר הוגש לביצוע, אולם עד כה, הליכי ההוצאה לפועל לא הניבו דבר.

בתשובתו חוזר המבקש על טענותיו בבקשתו המקורית ומוסיף כי חברת האשראי ביטלה את חיובי המשיבה מאחר ולא היה בידי המשיבה את המסמך המקורי עליו מסתמכת בחיובה את המבקש. המבקש פונה בבקשה לבית המשפט הנכבד שיורה למשיבה להמציא את המסמכים המקוריים עליהם מסתמכת בתביעתה.

אין לכחד כי למתן פסק דין בהיעדר עלולות להיות השלכות משמעותיות לבעל הדין שכנגדו ניתן פסק הדין, זאת בלא שהתובענה התבררה לגופה ומבלי שניתנה לבעל הדין הזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו, יישמר למקרים קיצוניים בלבד בהם בעל הדין הראה זלזול בוטה בהליכי בית משפט או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכויי הגנה כלשהם.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי כתבי בי- הדין הומצאו כדין למבקש וחרף ידיעתו אודות ההליך נמנע מלהגיב מהסיבות השמורות עמו. אולם, טענותיו של המבקש לגופו של עניין, ככל שתוכחנה, עשויות לשמש לו הגנה מפני התביעה.

לנוכח האמור לעיל, בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ובשים לב שבית המשפט מעדיף בירור מחלוקות לגופן על פני מתן פסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים דיוניים של מי מבעלי הדין, אני מורה על ביטול פסק הדין תוך חיוב המבקש בהוצאות בסך 2,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.