תא"ק 42136-06-16 תלמי יפה מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' עזריאל

1.הנתבע מבקש רשות להתגונן כנגד תביעה לסילוק ידו משטח של כ - 30 דונם בתחום משבצת התובעת (להלן: המושב), קרקע הידועה כחלק מחלקה 8, בגוש 2581. זכות לשימוש ונטיעה בקרקע, נקבעה בין הצדדים בהסכם עיבוד מיום 30.12.2012, למשך שבע שנים.

בהסכם נקבע כי למושב אפשרות לבטל את ההסכם בהודעה מראש במידה וייעוד הקרקע ישונה מחקלאות לייעוד שונה וכן נקבע בסעיף 7, כי בתום תקופת העיבוד, רשאי המושב להאריך את החוזה וינוהל מו"מ בין הצדדים.

המושב דורש את סילוק ידו של הנתבע בעקבות התראה מיום 19.11.15, של הרשות המוסמכת לביצוע חוק ההתיישבות, בה נטען כי המושב עושה שימוש חורג ללא היתר בקרקע בה נטוע מטע תפוחים, מאחר והקנה לאחר זכות בקרקע ובמים שהוקצתה למושב באופן אישי.

באותו מכתב נקבע כי המושב רשאי להשיג על ההתראה או להגיש בקשה להיתר לשימוש חורג בהתאם לסעיף 6 (ב) לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967 (להלן: החוק).

המושב נשען על סעיף 12 להסכם וטוען כי לאור דרישת הרשות המוסמכת, בא ההסכם לידי גמר ואין בדעתו לפעול לאישור השימוש של הנתבע בשטח ולכן דורש את סילוק ידו.

2.הנתבע מבהיר כי עושה שימוש בקרקע כמטע תפוחים וזאת כחלק מפתרון בטיפול בעודפי מי הקולחין של המושב, לפי הסכם בינו לבין החברה הכלכלית לפיתוח חוף אשקלון בע"מ, (להלן: החכ"ל).

הנתבע הציג הסכם עם החכ"ל שתוקפו עד ליום 26.8.2021 ולטענתו השקיע כספים רבים לצורך קיום התחייבויותיו לפי הסכם זה. לשיטתו, תכלית הסכם העיבוד עם המושב, היה מעין הסכם משולש בינו לבין המושב והחכ"ל, אשר נועד לאפשר לו ליישם את פתרון הקצה של טיהור מי השפכים, במקביל להתחייבות מול החכ"ל.

על כן, טוען הנתבע כי המושב מקיים את ההסכם בחוסר תום לב, שעה שלא פועל להביא את ההסכם לאישור הרשות המוסמכת. עוד טוען כי מאחר והרשות לא דרשה את השבת הקרקע, כפי שדורש סעיף 12 להסכם, אין כל בסיס לדרישה לסילוק ידו.

דיון והכרעה

3.מחקירת הנתבע עלה כי אכן בעבר עיבד שטחים רבים של המושב ועיבוד זה הופסק בסוף שנת 2015. המחלוקת בעיקרה משפטית, האם לנתבע סיכוי להתגונן בטענה כי על המושב לנסות ולאשר את ההתקשרות מולו אצל הרשות המוסמכת.