תא"ק 41814-06-14 אליאסיאן נ' עמותת קרן גמ"ח שעל יד ישיבת בית אברהם סלונים ירושלים

1.החלטה בבקשה לעיכוב הליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות.

2.המבקש מפרט בבקשתו, פרט היטב, את כל שעשה במגמה לאפשר הליך של בוררות והכיצד לא נסתייע הדבר בשל עמדת המשיבה.

3.אפילו צודק המבקש בכל דבריו, אין בכך כדי לסייע בעדו. כל עוד אין הסכם בוררות תקף שניתן ליישום, לא יועבר הדיון לבוררות.

4.על בית המשפט החובה לדון בתביעות המונחות על שולחנו, ואין בעצם העובדה, אפילו נכונה היא, שחפץ צד מסוים בבוררות ואף עשה כל שלאיל ידו כדי לאפשר זאת (כגון הצעת 6 בתי דין לממונות לבד"צ, זאת על פי הבקשה), כדי למנוע מבעל הדין שמנגד את האפשרות להניח את תביעתו על שולחן בית המשפט ולבקש את פסיקתו, תהא אשר תהא.

5.אך במאמרות מוסגרים אציין שקיימים אפילו מקרים, והם אינם מעטים, שיש בנמצא הסכם בוררות תקף, אך הוא אינו ניתן ליישום אופרטיבי (למשל בשל אי-נכונות או אי-יכולת של הבורר למלא את תפקידו), שגם בהם מותיר בית המשפט את הדיון בפניו. עקרון יסוד הוא, שזכאי כל בעל דין להוביל להכרעה בתביעתו, ורק בהינתן שקיים הסכם בוררות תקף שניתן לראות בו מסגרת מוסכמת אופרטיבית להכרעה בסכסוך, תינתן החלטה לעיכוב ההליכים בפני בית המשפט: –

ראוי להדגיש כי גם אם מתקיימים כל התנאים הקבועים בסעיף 5(א) לחוק הבוררות, עדיין יש לבית המשפט שיקול דעת אם לעכב את ההליכים אם לאו... בהסכמה למסור סוגיה לבוררות אין כדי לשלול את סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בעניין... [רע"א 8613/10 כספי תעופה בע"מ נ' JSC AEROAVIT AIRLINES (פורסם במאגרים המשפטיים, 11.7.2012)].

ואמור מעתה: קל וחומר, כשהסכם בוררות, מעולם לט נחתם.

6.כללו של דיון – הבקשה נדחית.