תא"ק 41527-01-17 במרום הפקות 2004 בע"מ נ' כהן

1.בקשת המבקשת להמרת הפקדת ערובה בערבות אישית ולחילופין להורות על עיכוב הליכים בתיק למשך 12 חודשים, עד למועד הפקדת העירבון.

2.המבקשת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר, לחיוב המשיב בתשלום סך של 14,718 ₪ בגין רכישת מנוי כפול לשירותי מידע וחבילת מוצרים.

ביום 22.02.17 ניתנה החלטתי המורה על חיוב המבקשת בהפקדת עירבון לשם הבטחת תשלום הוצאותיה, בהתאם להוראות סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט – 1999.

ביום 23.04.17 נדחתה בקשת המבקשת להפקדת ערבות אישית חלף הפקדת הערובה, תוך שצוין בין היתר כי אחת ממטרות הערובה הינה גביית ההוצאות בהליך מהיר וקל, מבלי להידרש להליכים נוספים ולעלויות נוספות.

3.המבקשת עותרת בשנית, לאפשר לה להמיר הערבון בערבות אישית ולחילופין לעכב ההליכים בתיק לתקופה של 12 חודשים, תוך שהיא מפנה לפסיקה התומכת לגישתה בדבריה. לטענתה, החלטת בית המשפט המונעת הפקדת ערבות אישית של בעלי המבקשת, אינה מאזנת בין זכויות הצדדים ויש בה כדי לפגוע בזכות המבקשת לפנות לערכאות משפטיות.

4.מנגד, עותר המשיב בבקשה לסילוק התביעה על הסף, מאחר והמבקשת לא הפקידה הערבון במועד. לטענתו, ניתן להבין מהבקשה כי מדובר בחברה בלתי סולבנטית המנהלת הליכי סרק ולה חובות בהוצאה לפועל שלשם גבייתם הוטלו עיקולים.

5.שעה שבקשת המבקשת להמרת העירבון בערבות אישית נדחתה ולא חל שינוי נסיבות או קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים עיון מחדש בהחלטה, אין מקום לשוב ולהידרש לה.

(ראו ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פורסם במאגרים משפטיים).

למעלה מן הצורך, יוסף על ההחלטה מיום 23.4.17, כי המבקשת לא עמדה בנטל להראות שניתן להסתפק בערבות האישית אותה היא מציעה.