תא"ק 41303-07-14 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' פרנסס ואח'

בפני בקשת רשות להתגונן.

עסקינן בתביעה לתשלום היטל השבחה בעקבות היתרי בנייה שניתנו למבקשים בנכס. הדרישה לתשלום הומצאה למבקשים כאשר פנו בבקשה להיעדר חובות לעירייה על מנת למכור את הנכס.

המבקשים טוענים בתצהירם כי מבירור שעשו הובהר להם כי אם יחכו 4 שנים מיום הגשת בקשתם להיתר בנייה (בשנת 2010) ולא יבצעו כל שינויי בנכס, לא יצטרכו לשלם היטל השבחה. לנוכח האמור, ביטלו המבקשים את עסקת המכר שבעקבותיה נשלחה להם דרישת התשלום להיטל ההשבחה, הודיעו על ביטול העסקה למשיבה ומכרו את הנכס רק כעבור 4 שנים ביום 18.05.14. היה על המשיבה לערוך בירור בטרם הגשתה את התביעה דנן.

יוטעם כי לפי לסעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה מורה על פטור מתשלום היטל השבחה במקרה בו היתר הבנייה הינו עבור דירת מגורים עד ל- 140 מ"ר ובתנאי שהבעלים או קרובו יגורו בדירה לפחות 4 שנים ממועד ההשבחה. היטל השבחה נקבע על ידי שמאי ולבעל הנכס זכות ערעור בפני וועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה של משרד הפנים. אין זה מתפקידה של המשיבה לדאוג מיוזמתה למתן פטור, והיה על המבקשים לפעול במסגרת ההליך המנהלי למימוש זכותם ולהגיש ערעור לוועדה כאמור.

הכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע בנכונות טענות המבקש, עליו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. כמו כן, בית המשפט לא בודק את טיב ראיותיהם של הנתבעים בשלב זה, שכן אין למנוע מהם להעלות טענות, מטעמים של הוכחה בלבד.

לנוכח האמור, בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), הואיל וטענת המבקשים לפטור, ככל שתוכח, עשויה להקנות להם הגנה לכאורה מפני התביעה, אני מורה על קבלת ההתנגדות.

נוכח סכומה תידון התובענה בסדר דין רגיל.

תצהיר המבקשים ישמש ככתב הגנה בתיק.